פורים שמח
"כל השוטרים, כל השוטרים, תדריך בעוד 5 דקות", ירכוז יוסי עגיב, הסמל התורן, שוטר יקר וטוב, מקצוען שמשלב אנושיות וחמימות. מיד היא לוקחת את הנשק, ומתרכזת עם כל השאר בעמדת התדריכים הפלוגתית.
צו- לא מה שחשבתם
משמרת בוקר, יום שישי. היא בהתנדבות בסיור כפר סבא. שוטרת שמתנדבת. זה שילוב די נדיר. אבל כמובן שהיא מאוד שמחה בכך.
קור ירושלמי
לוחמת", זה נשמע כביכול תמיד היא בכוננות תמידית, תמיד יש אקשן. תמיד היא בהיכון.
צו משותף
שילוב הזרועות הזה היה בלתי שגרתי בעליל, אפילו ממרחק הזמן היא מבינה זאת…
בוקר יום רביעי, קריר וסגרירי בעיר הבירה של ישראל. מתחשק לה להתכרבל במעילה, עטוי צווארון הפרווה…
פורץ על חם? על האש!
תשאלו כל שוטר, מהו הרגע המרגש ביותר שהוא חווה במסגרת עבודתו, הרי שהתשובה הראשונה תהיה, ככל הנראה: הצלת חיי אדם, איתור והשבת נעדר, במיוחד אם מדובר בנעדרים בסיכון (ילדים, קשישים, חולים וכו').
מיד לאחר מכן, תבוא ההתרגשות של תפיסת עבריין "על חם"
להתמודד עם מתמודד / פרי משה, סיפורים מהניידת
משמרת הצהריים שלה באותו יום שישי הייתה שגרתית בסך הכל, אך כמפקדת צוות לוחמים במשמר הגבול בירושלים היא ידעה שזה לא יישאר כך לנצח….
להיות חונכת.
זה לא פשוט בכלל
להגיע ליעד הזה
היא דורשת. מבקשת את הבלתי אפשרי. מנצחת את עצמה במרוץ הזה.
לפעמים היא תוהה עם יש לה עוד אפשרויות.
לפעמים השאלות שואלות את עצמן. מתנגנות.
רכב במנהרת הזמן / פרי משה
נסיעה שגרתית ברחובות ירושלים. תגבור של מחלקה. מפקדת הכוח בדרכה לחלק אוכל לשוטריה. נסיעה של שקט, בסך הכל יום נעים. אחר צהריים של תחילת סתיו. מזג אוויר נוח. "מה העשן הזה מהמנהרה"? היא חשבה לעצמה.
החוקרת החופרת או איך (כמעט) שרפתי מקור מודיעיני.
איך כמעט שרפתי מקור מודיעיני
להציל אותם ברגע האחרון
כבר בטלפון היא נשמעה נסערת. בוכה את נשמתה. כשהם קיבלו את האירוע מהמוקד, לא היה ברור אם הקורבן היא ילדה או אישה.
