פורים שמח

פורים שמח ירושלים. פורים כידוע, נחגג בירושלים יום לאחר שאר ערי הארץ. "ערים דפרזות", ערים שמוקפות חומה, כך, על פי ההלכה היהודית, תקבלנה דחיה של יום בשמחת החג. כך, יצא, שלמעשה, באותה השנה, היא חגגה יומיים: בערב פורים הראשון, הייתה בביתה עם הוריה, ואף באותו הבוקר עוד זכתה לקריאת המגילה. משלוח מנות… הכל כנדרש. אבל אז, בצהריים, היא מצאה את עצמה על קו 947, בדרכה לבירת ישראל, אוטובוס שנוסע ונוסע במשך זמן רב. כשהגיעה לירושלים, כבר רד הערב. דימדומי השמיים ושקיעת החמה, בישרו לה על פורים נוסף. עוד קריאת מגילה לפניה. מבקשת אישור, טרם ההגעה לבסיס, למשמרת לילה. מספיקה. קריאת מגילה שלישית. מעייף, היא מודה, בינה לבינה. צריכה עוד להישאר עירנית בלילה.

חוזרת לבסיס במרכז העיר, שמחה שזוכה היא לשמור ולהגן, לשרת על אותם המבקשים לשמוח בשמחת החג, לאפשר להם בטחון בארצם ובעירם. כמה סמלי בעיניה, שהוריה, שהגיעו מארצות הניכר, ולא תמיד הורשו לחגוג, זוכים שביתם תשמור על עם ישראל בחגיו. איזו זכות. שמחה אופפת אותה.

"כל השוטרים, כל השוטרים, תדריך בעוד 5 דקות", ירכוז יוסי עגיב, הסמל התורן, שוטר יקר וטוב, מקצוען שמשלב אנושיות וחמימות. מיד היא לוקחת את הנשק, ומתרכזת עם כל השאר בעמדת התדריכים הפלוגתית. שבתאי, קצין המבצעים, מסביר על ההתראות הרבות, סוקר בפניהם את כלל האפשרויות שבהן עלולים לפגוש הם או המבלים הרבים הפוקדים היום את הרחובות. פעילות חבלנית עוינת, היא חלק מהחששות, אך לא רק. בימים של טרום האיניתיפאדה, חיכו היא וחבריה לקצת "אקשן" שיעיר להם את השירות. הם לא שיערו לעצמם מה הדבר אומר, אבל זה כבר לפרק אחר…

בכיכר ציון, פרושים חבריה לכוח, מפקדה, בללי, וענאן, השותף הנוסף. סורקים את מדרחוב בן יהודה, קור מקפיא בתוך בליל הקולות והצלילים של אירועי פורים.

העבודה היום דורשת ריכוז רב, שליחות של ממש. איסוף והחרמת צעצועים מסוכנים, הזמנת שוטר כחול למתן דו"ח על מכירתם והובלת המוכרים לחקירה. שתי ילדות נפגעו מנפצים וצריך להזמין אמבולנס, דרך מכשיר הקשר העמוס לעייפה בקולות של שאר שוטרי המערך הפרוסים, כל אחד עם אירועיו הוא: האחד מטפל בחפץ חשוד והשני ידווח על שני שיכורים בקטטה. כמה עבודה. הזמן חולף וכבר חצות, חצי משמרת חלפה לה, "הזמן חולף מהר כשנהנים" יאמר המשפט. אכן, גם היא חשה כך באותם רגעים. ואז, כשהכל כבר נראה תחת שליטה, היא נקראת לעוד אירוע, של שיכורים שריססו נערות בספריי וביצעו בהן מעשה מגונה. כמה מתסכל. נדרשים לסרוק ולמצוא את הנערים. לאחר כמה דקות, יזהה השותף שלה, שלושה נערים מתחת למלון ציון, ומיד יבחין שהם מנסים להימלט. פותח בריצה קצרה, ותוך מספר שניות שלושה שוטרים מול שלושה נערים. חיפוש בחפציהם מוביל לכך שהם עונים במדויק לתיאור הבנות הנפגעות ובכך לפתיחת אירוע נוסף. חוקרי המשטרה במגרש הרוסים בהחלט עושים עבודת קודש בלילה זה, עם ריבוי האירועים.

בדיעבד, היא מרגישה, שהיא עזרה כל כך לנערות הצעירות. תחושת עשיית צדק עם החלש, עם האדם שאינו יכול לעזור לעצמו. והיא שם כדי להושיע. כמה היא מודה על הזכות שנפלה בחלקה להיות חלק מאותם כוחות שמגינים.

פורים שמח.