המפצח: יהודה וילק
מהפקולטה למשפטים לכס המפכ"ל, דרך חדר החקירות: סיפורו של המפקח הכללי השלושה-עשר, יהודה וילק.
הלוחם: אסף חפץ
אסף חפץ הצטרף למשטרה כדי לפקד על היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. הפיקוד על היחידה היה אות הפתיחה, לקריירה מפוארת באכיפת החוק.
איש המודיעין: רפי פלד
רפי פלד, שצמח בשירות הביטחון הכללי, הביא עמו למשטרה את מומחיותו באיסוף מודיעין איכותי.
מהקוקפיט לניידת: יעקב טרנר
למרות שלא צמח במשטרה, הצליח יעקב טרנר להפוך לאחד המפכ"לים האהובים על השוטרים. זאת בזכות מאבקו חסר הפשרות לשיפור תנאי העסקתם ורווחתם, לצד שאיפתו לשפר את השירות הניתן לאזרחי המדינה.
האסטרטג: הרצל שפיר
הרצל שפיר שירת במשטרה שנה אחת בסך-הכל, אך במהלכה ערך בה מהפכה של ממש, בזכותה הוא נחשב לאחד המפכ"לים הבולטים בתולדותיה.
החניך המצטיין: אריה איבצן
אריה איבצן שפיקד על המשטרה בתקופה מורכבת וסוערת במיוחד, נועד לגדולות מאז שסיים את קורס הקצינים הראשון של משטרת ישראל בהצטיינות.
הנער מאושוויץ שהפך למפכ"ל: דוד קראוס
דוד קראוס עלה ארצה מהונגריה, לאחר ששרד את אימי השואה. בישראל פתח בקריירה משטרתית מפתיעה, שהתחילה כנהג תובלה והסתיימה בלשכת המפקח הכללי.
הצל"שניק הראשון: חיים תבורי
חיים תבורי התחיל את שירותו המשטרתי עוד בתקופת המנדט וטיפס בסולם הדרגות, עד שפיקד על משטרת ישראל.
הדו-תכליתי: שאול רוזוליו
שאול רוזוליו, המפכ"ל החמישי, ידע שאם החיים נותנים לך לימונים – תכין מהם לימונדה: בתקופת כהונתו נדרשה המשטרה להתמודד עם מגוון רחב של אתגרים חדשים, מלחימה בטרור ועד למאבק בשחיתות ציבורית. שורה של מהלכים, שיזם רוזוליו, שינו את פניה של המשטרה והפכו אותה לארגון דו-תכליתי, המסוגל לטפל בגוון רחב של נושאים במקביל.
משכין השלום: אהרון סלע
אהרון סלע היה מפקד המשטרה המיתולוגי בצפון הארץ והמפכ"ל היחיד שנפטר במהלך כהונתו.