בית מורשת משטרת ישראל

הצל"שניק הראשון: חיים תבורי 
המפקח הכללי השישי, 1976- 1979

חיים תבורי נולד בשנת 1919 בפולין, ובשנת 1925 עלה עם הוריו לארץ-ישראל. בשנת 1938 התגייס לארגון ה"הגנה" ושימש כחבר בש"י (שירות הידיעות), זרוע המודיעין של המחתרת. בשנת 1940 התגייס תבורי לנוטרות ושית בראש העין. בשנת 1940 התגייס לחיל הרוכבים של משטרת המנדט הבריטי, ועד שנת 1947 שירת באזורים שונים בארץ. בשנת 1947 הועלה לדרגת קורפורל (רב טוראי), ומונה למדריך בבית הספר לשוטרים בבית-לחם. בשנת 1948, לפני קום המדינה, התנדב תבורי לשרת כמפקד המשטרה ברובע היהודי בעיר העתיקה אשר היה נתון באותה העת להתקפות הערבים. ב-1 למרץ 1948 נפצע תבורי במהלך ניסיונו לסייע ליהודים שהותקפו על-ידי ערבים ב"בתי ורשה" סמוך לשכונת מאה שערים. לאחר ההכרזה על הקמת המדינה גויס תבורי למשטרת ישראל בדרגת סמל, ושירת כמפקד במשטרת ירושלים. במרץ 49' מונה תבורי לקצין בדרגת מפקח שני בנפת הכפרים שבמחוז ירושלים. במהלך תפקידו הוענק לתבורי ציון לשבח הראשון בתולדות משטרת ישראל, על הצלחתו בפענוח פרשת היעלמותו של שיח' יוסף אבו-גוש והזמת השמועות כאילו נציגי מדינת ישראל "העלימו" אותו על רקע תמיכתו בלח"י. בשנת 1950 מונה תבורי למפקד תחנת באר-שבע; בשנת 1952 הועלה לדרגת עוזר מפקח מחוזי (המקבילה לפקד) ומונה לתפקיד ראש אגף התנועה במחוז ירושלים. בשנת 1954 מונה לתפקיד מפקד נפת הנגב, והשתתף בקורס הקצינים הבכירים הראשון של משטרת ישראל. תבורי פיקד על נפת הנגב במשך 16 שנים, ובמהלכן פעל להקמתן של תחנות משטרה, ולניסוח נהלי קבע בנפה, שרבים מהם תקפים עד לימינו. כמו-כן תבורי היה מאוד אהוד ומכובד בכל רבדי האוכלוסייה. בשנת 1970 מונה תבורי לתפקיד סגן מפקד המחוז הדרומי, ובשנת 1972 הועלה לדרגת תת-ניצב ומונה להיות מפקד מחוז ירושלים. ב-30 לדצמבר 1976 הועלה תבורי לדרגת רב-ניצב ומונה למפקח השישי של משטרת ישראל. כמי שצמח עוד במשטרת המנדט ועבר מגוון של תפקידים במשטרת ישראל ענה תבורי על ההגדרה של "שוטר ברמ"ח איבריו". תבורי ראה בתפקיד השוטר כשליחות לא עוד מקום עבודה: "את העבודה במשטרה צריך להפוך לאידיאולוגיה. זה לא מקום עבודה זו עבודה עם שליחות. ככה הייתי אומר לשוטרים, כי בסופו של דבר, במידה רבה מאוד נקבע דמותה של מדינת ישראל." אחד המאפיינים הבולטים של תבורי כמפקד בכלל וכמפכ"ל בפרט היה דאגתו לפרט. בתקופתו המשטרה עברה להיות משטרה "דו-תכליתית" שבנוסף לתפקידי השיטור הקלאסיים הייתה אמונה על בטחון הפנים במדינה. התגברות הטרור הערבי חייבו את המשטרה להשקיע משאבים רבים בבניית יכולות חדשות להתמודדות עם האיום, ונמשך מיסודן והתמקצעותן של מחלקת החבלה, הימ"מ והמשמר האזרחי שהוקמו עוד בימי המפכ"ל רוזוליו. כמו-כן בתקופתו כמפכ"ל הוקמה וועדת שמרון, שנועדה לבדוק את נושא הפשע המאורגן בישראל והמליצה על שינוים מבניים במשטרה וצעדי התייעלות נרחבים. אירוע משמעותי נוסף בתקופת כהונתו של תבורי היה מבצע "שער 77"- אבטחת ביקור הנשיא סאדאת, שהיה מבצע האבטחה הגדול בתולדות משטרת ישראל עד לאותם הימים. ב-31 לדצמבר סיים תבורי את תפקידו כמפכ"ל ופרש ממשטרת ישראל. לאחר פרישתו מילא כיו"ר ארגון "יד לבנים" בבאר-שבע. על פועלו הרב למען העיר ותושביה זכה תבורי לאות "יקיר העיר". ב-12 לאוגוסט 1992 הלך תבורי לעולמו כשהוא בן 73 שנים. בשנת 2002 נקראה על שמו מפקדת המחוז הדרומי בבאר-שבע, שבה בילה חלק נרחב משירותו.

מאמרים מומלצים

חום

זוגות עיניים רבות, של מתגייסות חדשות, מבוהלות, מתרגשות. מחפשות פנים מוכרות… אולי…

קרא עוד »

המרד בכלא שטה

מרד כלא שטה הוא אירוע בריחת האסירים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. למרות זאת, לא רבים מכירים את סיפורו.

קרא עוד »
בודק...