בית מורשת משטרת ישראל

Menu
  • 02-5788263

אישים ודמויות

המפצח: יהודה וילק

המפכ”ל השלושה עשר, 2000-1998

יהודה וילק נולד בעיר תל-אביב בשנת 1949.  בשנת 1967 התגייס לצה”ל, שירת בסיירת בחיל השריון ועבר קורס קצינים. במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים, כקצין המבצעים של גדוד 57 בחטיבה 679.

עם שחרורו מצה”ל החל וילק בלימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב. באותה התקופה נערך במשטרה ניסוי, במסגרתו גויסו סטודנטים למשפטים לשירות במפלג ההונאה. וילק היה אחד מחמשת הסטודנטים הראשונים, ובמקביל המשיך בלימודיו בשעות הערב. במהלך חמש השנים הראשונות לשירותו שירת וילק במחוז תל-אביב במספר תפקידים: החל מחוקר במדור חקירות הונאה וכלה בסגן ראש מחלק החקירות המחוזי.

לאחר תום לימודיו התמחה עורך-דין וילק בפרקליטות, אליה הושאל מטעם המשטרה. בשנת 1976 הוסמך וילק כקצין משטרה, מבלי שעבר קורס קצינים. זאת על סמך דרגתו הצבאית והשכלתו כעורך דין. בשנת 1977 קודם לתפקיד ראש מחלק התביעות במרחב השרון. כעבור שנתיים מונה למפקד צוות חקירות מיוחד (צח”מ) במרחב. בשנת 1980 מונה לתפקיד קצין אגף החקירות המרחבי.

עם סיום קורס פיקוד ומטה, בשנת 1982, מונה וילק למפקד תחנת כפר-סבא, ולאחר-מכן מונה למפקד תחנת פתח-תקווה. בנובמבר 1985 מונה למפקד מרחב איילון, והועלה לדרגת ניצב-משנה. בפברואר 1989 מונה למפקד ימ”ר תל-אביב, ולאחר מכן למפקד מרחב ירקון, שם קיבל דרגת תת-ניצב.

בינואר 1993 עלה וילק לדרגת ניצב והתמנה למפקד המחוז הדרומי. אולם עם מינויו של רפי פלד למפכ”ל, נעשו שינויים בצמרת המשטרה, ווילק הועבר, כעבור חודשיים בלבד, לפקד על מחוז ירושלים. במאי 1994 סיים וילק את תפקידו כמפקד המחוז ופרש מהמשטרה. לאחר שחרורו כיהן כמנכ”ל חברת “אבנר”, תאגיד לביטוח נפגעי תאונות דרכים.

לקראת סוף כהונת המפכ”ל אסף חפץ, הציע השר לביטחון הפנים, אביגדור קהלני, לוילק לשוב למשטרה בתפקיד המפכ”ל. ב-1 לינואר 1998 מונה וילק למפקח הכללי השלושה-עשר של משטרת ישראל.

אני התחלתי כשוטר, אין הרבה מפכ”לים שעשו קורס שוטרים במשטרה. אחרי שאתה יושב בחקירות וחוקר גנב, מופיע כתובע בבית משפט, מבין את המשמעויות של לשבת עם ערמות של תיקים gל השולחן שצריך לטפל בהם. מפכ”לות זה מקצוע. צברתי בדרך ניסיון – תפקידי אח”ק, תפקיד פיקוד, גם תחנות, גם שני מרחבים, גם מחוז. ביצעתי מגוון תפקידים. כמפכ”ל היה לי קל יותר להתמודד…לתת את הטוב לטיפול בלחימה בפשיעה, בניית יחידות. הכרתי את דרכיהם של מפקדי השטח, מפקדי תחנה, קציני מחוז, כיוון שהייתי שם. יותר קל להבין כך את הצרכים שלהם, וגם כשיש צורך, יותר נוח להגיד ‘לא’, כיוון שזה מבוסס על הניסיון.

בשנים הקודמות למינויו, בשל האינתיפאדה, הקצתה המשטרה משאבים רבים לביטחון הפנים והדבר גרם לעלייה חריגה בפשיעה. וילק הציב כיעד מרכזי את צמצום הפשיעה, על אף האתגרים הביטחוניים הרבים. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היה בתחום גנבות הרכב, תופעה שהפכה ל”מכת מדינה”. המשטרה הקימה את יחידת אתג”ר (אכיפת תופעת גנבות רכבים) וזו הביאה לשיפור משמעותי במצב.

הצבנו לעצמנו יעד…מתן דגש לתפקידי המשטרה הקלאסיים ומתן דגש למלחמה בפשיעה, בלי להזניח את תפקידי הביטחון השוטף. נקטנו מספר פעולות: הוספת 1400 שוטרים לתפקידי שטח…הקמנו כוח משימתי אתג”ר; טיפלנו במוקדי פשיעה חמורה… במחצית שנת 1998 נעצרה העלייה בפשיעה והחלה מסתמנת הירידה.

כמפכ”ל הוביל וילק את המשך יישומו של “התהליך האסטרטגי”, אשר החל בתקופת כהונתו של קודמו בתפקיד, במסגרתו נערכו שינויים ארגוניים מהותיים במשטרת ישראל. הוקם אגף הקהילה והמשמר האזרחי, אגף התנועה בוסס ופעילותו הורחבה, ומחוז ש”י אורגן מחדש.

האירוע הבולט בתקופתו של וילק קשור לתחום בטחון הפנים: אירועי אוקטובר 2000. במהלך התפרעויות של ערבים ישראלים ביישובי הצפון, שכללו אף ירי לעבר השוטרים ורציחתו של אזרח ישראלי, ירו השוטרים אש חיה לעבר המפגינים. כתוצאה מהירי נהגו שלושה-עשר אזרחים ישראלים ממוצא ערבי, שהשתתפו בהפרות הסדר. בעקבות “אירועי אוקטובר” הוקמה “ועדת אור”, ועל משטרת ישראל נמתחה ביקורת, על היעדר הכשרה ואמצעים להתמודדות עם הפרות סדר המוניות.

יהודה וילק סיים את תפקידו ב-31 לדצמבר 2000 ופרש בפעם השנייה ממשטרת ישראל.

בשנת 2001 מונה למנכ”ל “דרך ארץ” המפעילה את כביש 6, וכן למנהל פרויקטים נוספים בתחום התעבורה.
יהודה וילק נפטר ב-17 במרץ 2019 בעקבות אירוע דום לב.

דילוג לתוכן