העוזר הנלהב

לטפל בחפץ חשוד, זה ממש לא פשוט. פרט לאתגר בטיפול בחפץ עצמו, ישנם דברים נוספים שעל החבלן לדאוג לביצועם בטרם תחילת הטיפול בחפץ החשוד.

דברים אלו קשורים לביטחונו של הציבור ויודע כל חבלן מתחיל, ביטחונו של הציבור הינו מעל לכל.

ולכן, בטרם מתחיל הטיפול בחפץ עצמו, סוגרים את הזירה ומרחיקים את כל הקהל.

וזה…. ממש לא פשוט.

צריך לסגור צירי תנועה, לפנות קונים מחנויות סמוכות, לשים לב לסמטה צדדית ושני חדרי מדרגות ממול ועוד ועוד.

וכל זה ברחוב קטן, ומה קורה ברחוב מרכזי וסואן? מהכל ויותר.

בדרך כלל מגיעים לזירה שני צוותים, צוות חבלה שכמעט תמיד יהיה חבלן בודד, וצוות של ניידת סיור. לשמחתנו באירועי חפץ חשוד כמעט תמיד יש אזרחים שרוצים לעזור.

אנו כמובן שמחים בעזרתם ונעזרים בהם בסגירת הזירה וכמובן דואגים שזה לא יסכן אותם.

אחר צהריים מנומנם ודי שקט, אני מקבל קריאה בקשר:

חפץ חשוד בתחנת האוטובוס ליד מרכז מסחרי שכונתי בהרצליה.

ניידת הסיור ואני מגיעים . רגע לפני שאנו מתחילים לסגור את הזירה, אני כורז במערכת הכריזה ומודיע שיש חפץ חשוד, "תיק של גבר בתחנת האוטובוס ממול למרכז המסחרי ואולי מישהו  שכח". אין תגובה ולכן ממשיכים בעבודה.

תוך כדי סגירת הזירה והרחקת הקהל ניגש אליי בחור צעיר, בידו הוא אוחז במנת פלאפל שאולי ננגסה ביס או שניים. חבלן, הוא קורא: צריך עזרה?

בוודאי אני עונה, אני מבקש שתחסום את חדר המדרגות ממול ליציאת דיירים ושמצדו השני של הרחוב לא יתקרבו לכאן.

הבחור הצעיר עוטף את מנת הפלאפל בשקית הנייר ומתחיל לבצע את מטלותיו במרץ רב.

אני מתחיל לטפל בחפץ החשוד ותוך כדי כך אומר לעצמי, הבחור ממש בסדר. עושה עבודה ממש טובה.

בבחינה מהירה של החפץ אני מחליט שאופן הטיפול יהיה באמצעות פיצוץ מבוקר, דבר שגורם נזק לחפץ.

אני מניח את המכשיר שבאמצעותו אני מבצע את הפיצוץ המבוקר, חוזר חזרה לאחור וכורז שנית והפעם אני מתריע על הפיצוץ שישמע בקרוב.

בנוסף, אני פונה לבחור שהתנדב לעזור ומפנה את תשומת ליבו באופן אישי.

אני מבצע את הפיצוץ, ניגש לחפץ, מוודא שהכול בסדר ומגלה שמדובר בתיק ללא כל חשד שנשכח ככל הנראה במקום.

אני נוטל את שרידי התיק וחוזר לכיוון הרכב ותוך כדי כך מסמן לניידת וגם לבחור שהכול בסדר ואפשר להחזיר את המצב לקדמותו.

הבחור ניגש אליי ושאל: נו, מה היה?

תיק תמים שנשכח במקום אני עונה ומרים לעברו כדי שיראה יותר טוב.

תמים?…. מחוויר הבחור ובקושי מצליח לדבר, זה התיק שלי. אני רק הלכתי לרגע לקנות מנת פלאפל.

ומאז, בכל פעם שניגש אליי אזרח ומציע את עזרתו, דבר ראשון אני שואל אותו:

החפץ שם, שלך אולי?