הזקן והמ"י: תפקידיה של המשטרה על-פי דוד בן-גוריון

"הבוקר הרצאתי בפני הקצינים הגבוהים של המשטרה במשרדם בהדר."

במלים ספורות אלה, תאר ביומנו ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, את המפגש שערך עם סגל הפיקוד הכללי של משטרת ישראל במטה הארצי, ששכן אז בתל-אביב. הרישום התמציתי, תשע מלים בסך הכל, לא מסגיר את החשיבות הרבה, שהייתה לאותו המפגש בין מפקדי המשטרה לראש הממשלה.

לפני מספר שנים, מצאנו באחד מתיקי הארכיון עותק דהוי של הדברים, אותם נשא ראש הממשלה באותו אירוע. בשלושה עמודים קצרים, פרס בן-גוריון את תפיסתו בדבר המשטרה וחשיבותה לחברה הישראלית המתהווה.

החלק הראשון בדברי ראש הממשלה, 9.11.1951
ארכיון בית מורשת משטרת ישראל

דבריו של בן-גוריון עשויים להפתיע את הקורא. כבר בתחילת הנאום קבע ראש הממשלה כי

יעילותה של המשטרה מעלה את המדינה בעיני העם. יתכן ויעילותה של המשטרה מהווה את הגורם החשוב ביותר בחיי המדינה, הקובע את יחסו של העם למדינה.

בן-גוריון לא ביקש להחמיא לשומעיו. בהמשך דבריו, הבהיר כי חשיבותה של המשטרה מטילה על השוטרים נטל כבד, שכן האופן שבו הם ממלאים את תפקידם משפיע באופן ישיר על האמון שהאזרחים רוחשים למוסדות השלטון כולם:

אין עוד כשוטרים שכושרם ואופן עבודתם קובע יחס העם למדינה.

ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, סוקר מסדר בטקס סיום קורס קציני משטרה, אוגוסט 1952

אמירות אלה, שאולי נכונות עבור כל משטרה בחברה דמוקרטית, היו נכונות שבעתיים, לדעת בן-גוריון, בישראל. זאת משום שמדינת היהודים ירשה, עם הקמתה, מסורת רבת-שנים של יחס חשדני ועוין כלפי החוק ונציגיו, תולדת תקופת הגלות הארוכה. היותם של היהודים מיעוט מופלה, אם לא נרדף, בארצות מושבם הביאה אותם לפתח תרבות שלא ראתה בשמירת חוקי המדינה בה התגוררו ערך חשוב במיוחד:

השוטר הישראלי יש לו עניין עִם עָם שהתרגל במשך דורות להתייחס למדינה בה הוא חי, לחוק ולמשטרה – בלי אמון. בדרך חייו של העם, המדינה הזרה והחוק היו נגדו, והשוטר היה סוכן לשנאה זו. היהודי היה נאלץ, על כן, לעקוף אותו ולשחדו. יחס זה לא נעקר בקלות.

טיוטת נאומו של דוד בן-גוריון, בכתב ידו
ארכיון בן-גוריון | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אפשר לומר כי בן-גוריון ראה את המשטרה כסוכן-תרבות, ארגון שיכול להשפיע על תפיסתם של האזרחים את המדינה בה חיו. פעולתם של השוטרים נועדה לחזק את אמונם של תושבי המדינה במוסדות השלטון, ואף במשטר הדמוקרטי עצמו. משום כך, הטיל ראש הממשלה על שומעיו תפקיד מיוחד:

המשטרה תפקידה לא רק בגלוי פושעים (ואפילו לא רק מניעת פשעים), אלא עליה לתת עזרה והדרכה לכל אזרח קטון וגדול, איש ואשה. […] מחובתה לחנך מחדש את העם היושב בארצו לאהוב את מדינתו גם אם מתנגד הוא לממשלתה. מותר לכל אזרח להתנגד לממשלתו, אך לא לפגוע בחוק. הוא יכול לדרוש את שינוי החוק בדרך דמוקרטית, אבל הוא חייב לאהוב את המדינה ולכבד את החוקים שנוצרו על ידי נבחריה.

דוד בן-גוריון היה מודע היטב לאתגרים המיוחדים, שניצבו באותה העת בפני המשטרה. העלייה ההמונית, תקופת הצנע, תופעת ההסתננות, וגל הפשיעה שנלווה להן הטילו מעמסה כבדה על השוטרים, אשר עבדו בתנאים קשים, ללא ציוד מספיק ובשכר נמוך. ובכל זאת, קרא ראש הממשלה לשוטרים שלא להתייאש, ולהתאמץ כדי להיות ראויים לאמון העם:

אם יש בעם נטיות נפסדות, אם קיים היחס הרע לְמַפְרֵעַ לשוטר ולחוק – אין השוטר צריך להתייאש אלא צריך לעמוד על תפקידו. עליו להצטייד באורך-רוח ולפעול בסבלנות, אם כי בתקיפות. בשוטר תלוי הדבר, ורק בו, שהיחס אליו מצד העם ישתנה.

לאחר שדן בתפקידים המיוחדים של המשטרה במדינה הצעירה, עבר בן-גוריון לדבר על מנהיגות ופיקוד. כדי שהשוטרים יחנכו את הציבור, על הקצינים להדריך, לאמן ולחנך אותם לפעול באופן מקצועי, אדיב ונחוש. לשם כך, אמר, על המפקדים להציב בפני השוטרים דוגמה אישית:

כמובן, שבמעמדו של השוטר קובע הרבה שכרו, תנאי השרות וכו', אבל קודם כל תלוי מעמד הכוח המשטרתי בקצין המשטרה. הקצין מחנך את השוטרים לא רק בזמן מתן הפקודות ובזמן האימונים, אלא בכל זמן ובכל שעה: השוטר הוא אדם והדבר שיחנך אותו, הוא הדוגמה החיה אשר לנגד עיניו.

ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, מעניק כתב הסמכה לבוגר קורס קציני משטרה, אוגוסט 1952

בנאומו בפני סגל הפיקוד המשטרתי, הפגין בן-גוריון הבנה מעמיקה בדבר מהותה של עבודת המשטרה ותפקידיה בחברה דמוקרטית. המשטרה, מבחינתו, אינה רק אוכפת החוק ושומרת הסדר והביטחון. המשטרה היא מוסד חברתי, שנועד לחזק את תחושתם של האזרחים בדבר היותם חיים במסגרת מדינית שמתנהלת באופן חוקי, תקין והוגן. ועל מנת שהמשטרה תמלא את תפקידה זה בהצלחה, שהוא קשה במיוחד במדינת ישראל הצעירה, על המשרתים בה להיות מופת לאזרחות טובה, הפועלים באופן ערכי, מקצועי ומסור.

השוטרות והשוטרים במשטרת ישראל, אז כהיום, עושים רבות כדי לממש את חזונו של "הזקן" ולהיות ראויים למילים, בהן סיים את נאומו:

המשטרה היא אבן הבוחן המוסרית של המדינה.[…] כבודה ויעילותה של המדינה תלויה בכם.

לקריאת הנוסח המלא של נאום דוד בן-גוריון, לחצו כאן

דוד בן-גוריון נוטע עץ ברוש בחצר בית הספר הארצי לשוטרים שליד שפרעם, 1949. נצר מעץ זה צומח היום במכללה הלאומית לשוטרים, שם ניטע בידי נכדתו של בן-גוריון בשנת 2015