מיטה משונה

היתה זו שעת בוקר מוקדמת ביום שבת סתווי, שטוף שמש וחמים בבירת הנגב. סווטלנה ויפים, בן זוגה, אהוב ליבה ובקרוב מאוד גם בעלה, שכבו להם בנחת על המיטה בדירת הקרקע שלהם. בני הזוג רקמו תכניות לרגל חתונתם, שהייתה אמורה להתקיים בהמשך אותו השבוע, ושוחחו על החיים המשותפים והמתוקים, שמצפים להם. העתיד נראה ורוד ומבטיח.

לפתע חרב עליהם ביתם, תרתי משמע!  קול רעם אדיר, מלווה  בחבטה אדירה, הקפיץ את השניים באוויר. חדר השינה המטופח התמלא בשברי זכוכית, ענני אבק וחלקי טיח נושר, בעוד בלוקים, בגודל של "קסאם" או "גראד" ממוצע, התעופפו באוויר. גם סווטלנה ויפים הוטחו מהמיטה בעוצמה.

כשהתפזר האבק וחלף קצת ההלם, נותרו בני הזוג באלם. באמצע החדר עמדה… מכונית!

איך היא הגיעה לשם? מסתבר שהנהג החדש, חייל בן 19, נסע במהירות מופרזת ברחובות העיר. כשהגיע לעיקול, בצומת בו עמד ביתם של השניים, החליט הנהג "לבטל את הסיבוב". למרבה הצער, הסיבוב לא כל-כך הסכים להתבטל… וכך הנהג המבוהל מצא את עצמו דוהר בחוסר אונים, הישר אל קיר חדר השינה של הזוג הצעיר. המכונית ריסקה את הקיר וחדרה אל הבית, כשהיא כותשת את המיטה הזוגית ושולחת את סווטלנה ויפים ישירות לחדר המיון בבית החולים סורוקה.

ומה עם החתונה? ההתרגשות הייתה בעיצומה ומאות אורחים כבר הוזמנו. אך הכלה המיועדת, שסבלה משבר באגן הירכיים, אושפזה במחלקה האורטופדית… לא קשה לתאר את הלחץ ושברון הלב, שחשו בני הזוג ומשפחותיהם. מה עושים?

לאחר שהתייעצו זו עם זה, עם פקידי הרבנות ועם הצוות הרפואי של בית החולים, החליטו בני הזוג בכל זאת לקיים את החתונה במועדה. מקום האירוע שונה, מכורח הנסיבות: במקום באולם אירועים מפואר, התקיים האירוע בחדר האוכל המחלקתי בבית החולים. סווטלנה הנאה והנרגשת הולבשה בשמלת כלה יפיפייה וצחורה, יפים, בחליפתו המהודרת, הביא 2 טבעות מעוצבות, הרב הביא את הכוס, שנופצה ברגל אמונה ובוטחת, החופה נמתחה בין 4 עמודי אינפוזיה מוגבהים והאורחים, בני המשפחות, החולים והמבקרים פיזזו בשמחה רבה.

מסיבות מובנות החליטו בני הזוג לדחות את ה"סלואו", ריקוד החתן והכלה, למועד מאוחר יותר…