אריה איפ (איבצן) נולד בעיר קובנה שבליטא בשנת  1928 והיה לתלמיד מצטיין בלימודים. הגרמנים כבשו את קובנה ב-24 ביוני 1941, וחיי היהודים הפכו לקשים מנשוא: החל משורה של צעדים חוקתיים שהגבילו את היהודים וכלה בפוגרומים ורציחות של אלפי יהודים. אביו אימו ואחיו הבכור של איבצן נרצחו במהלך השואה. בסיום המלחמה נשלח איבצן למחנה עקורים, ומפגש עם חיילי החי"ל (החיל היהודי; הבריגדה היהודית), שכנע אותו לעלות ארצה. איבצן עלה על אניית המעפילים "תל-חי" ועם הגעתו לחופי הארץ במרץ 1946 נשלחו רוב נוסעיה למחנות המעצר שבקפריסין. איבצן היה בין הבודדים שזכו לסרטיפיקטים וזכה להיכנס לארץ. משם נשלח איבצן לנהלל, ומשם עבר לגור עם אלמנת דודו בירושלים. באוקטובר 1947 התגייס למשטרת היישובים העבריים כנוטר. מאוחר יותר התגייס לארגון "ההגנה", ובתחילת 1948 עבר למשטרת ירושלים, שם שירת עד הקמת המדינה. בזמן מלחמת העצמאות איבצן אבטח את השיירות העולות לירושלים., ובתום המלחמה התגייס למשטרת ישראל. בשנת 1950 נישא ליוכבד, ולזוג נולדו שני בנים. בשנת 1951 השתתף בקורס הקצינים הראשון שנערך בבית הספר הארצי בשפרעם. על כך מספר איבצן: "הקורס היטיב עמי, הייתי הצעיר ביותר שם. המתח לקראת מסדר הסיום היה עצום. קורס ראשון אחרי אלפיים שנה. החום היה ללא נשוא. דוד בן-גוריון בא ונאם נאום לא קצר. חניך התעלף ונפל. בן-גוריון המשיך לנאום אחרי שהפטיר 'שבע יפול שוטר וקם'. לפתע קראו בשמי וצירפו תואר: 'החניך המצטיין'. שמרו זאת בסוד עד לרגע ההוא…בן-גוריון ענד לי את דרגת הקצין". באותו מעמד דרש ממנו בן-גוריון, כמנהג אותם ימים לעברת את שמו, וכך הפך לאריה איפ לאיבצן. בסיום הקורס שובץ איבצן במחלקת התכנון במטה תל-אביב לצידו של עמוס בן-גוריון. במקביל החל ללמוד משפטים בערבים. לאחר שהוסמך כעורך-דין החליט כי הוא קשור בנפשו למקצוע ונשאר לשרת במשטרה. בשנים 1958-1957 שירת במחוז תל-אביב, ובשנת 1959 נתמנה לסגן מפקד הנפה הצפונית במחוז תל-אביב. בשנת 1962 מונה למפקד נפת רמת-גן ובשנת 1963 כבר לפקד על הנפה דרומית של תל-אביב. בשנת 1972 שירת כסגן מפקד מחוז תל-אביב. בין השנים 1978-1975 שירת כמפקד המחוז הדרומי, ובתפקידו זה נטל חלק באירועים מרכזיים בתולדות המדינה, דוגמת ביקור נשיא מצרים סאדאת, עליו הוטלה האחריות לפקד על מבצע אבטחתו ("שער 77"). בין השנים 1980-1978 מונה איבצן לעמוד בראש מטה שיחות האוטונומיה, אשר התקיימו כפועל יוצא של הסכם השלום בין ישראל למצרים. ב-5 לינואר 1981 מונה איבצן לתפקיד המפקח הכללי השמיני של משטרת ישראל. המטרה העיקרית שניצבה לנגד עיניו כמפכ"ל היתה להעניק "תחושת בטחון לאנשים". זאת עשה על-ידי תגבור שוטרי השטח בשוטרי המטה, והגברת הנוכחות המשטרתית ברחובות. "מה בעצם תפקיד המשטרה? נתחיל בדבר בסיסי – ליצור בטחון לציבור. איך יוצרים בטחון לציבור? בעיקר על-ידי נוכחות של השוטרים[…] נוכחות ופיזור של יחידות משטרה הנן בעצם אבן היסוד של תחושת בטחון, וביטחון לפרט". ביוני 1982 יצאה מדינת ישראל למבצע "שלום הגליל", ומשטרת ישראל התגייסה בעת המלחמה, בעיקר בשמירה על הגבולות. חבלני המשטרה פעלו בשטח לבנון כדי לסייע לצבא. נוסף על-כך נכנסו ללבנון שתי פלוגות מג"ב, תחת פיקוד צה"ל, שעסקו במגוון משימות מבצעיות כגון: איתור מחבלים, סיורים והצבת מחסומים ומארבים. במהלך המלחמה פקדו את משמר הגבול שני אסונות כבדים: הראשון בנובמבר 1982, בו קרס בניין הממשל הצבאי, כנראה מתוצאה של דליפת גז, ובעקבותיו נהרגו תשעים ואחד אנשים, מתוכם שלושים וארבעה שוטרי משמר הגבול. האסון השני התרחש כעבור שנה בנובמבר 1983, לאחר שמכונית תופת התפוצצה בשער הכניסה של מפקדת משמר הגבול. בפיגוע זה נהרגו עשרה מלוחמי החיל. בתקופת המלחמה בתוך גבולות הארץ משטרת ישראל התמודדה עם אירועי המחאה שהלכו ורבו, שבשיאם נרצח אמיל גרינצוויג איש "שלום עכשיו", ונפצעו תשעה אנשים נוספים. לאחר חקירה משטרתית מאומצת המשטרה שמה את ידה על משליך הרימון, יונה אברושמי, שנדון למאסר עולם. בעקבות פרשה זו התחדד הצורך שהמשטרה תעמוד על המשמר ותרתיע כנגד הקצנת השנאה על רקע פוליטי. במהלך שנות כהונתו כמפכ"ל יושמו חלקים נרחבים מתוכנית תירוש, שהגה קודמו בתפקיד הרצל שפיר. בשנת 1981 הוקם המחוז הרביעי – מחוז מרכז, וכן הוקמו יחידות נוספות כגון: היחידה הארצית לחקירות פשעים (יאח"פ), והיחידה ארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). כמו-כן הוקמה היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילק"מ), אשר היתה פועל יוצא של  התפיסה של איבצן המאמינה בהגברת הנוכחות המשטרתית בקהילה. נושא חשוב שקודם בתקופתו של איבצן היה מיסוד ההשכלה במשטרת ישראל. בהנחייתו נקבע כי העלאת שוטר בדרגה מחייבת תעודת בגרות, וכי מינוי לקצונה מחייב תואר ראשון. לשם כך הוקמה תכנית ללימודי משטרה באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1985 גובשה התוכנית הרב-שנתית "רשת", אשר ניתחה את צורכי החברה הישראלית ואת הביקוש לשירותי משטרה. ב-31 למרץ 1985 לאחר תקופה של ארבע שנים סיים איבצן את תפקידו כמפכ"ל. לאחר שחרורו כיהן כשגריר ישראל בליבריה ובקניה. בסיום כהונתו בשת 1991 פתח איבצן משרד עורכי דין בתל-אביב.החני5