בית מורשת משטרת ישראל

איש הבטון: צ'רלס טגארט

מצודות המשטרה, שבנו הבריטים בתקופת המנדט, הן פריט בולט בנוף הישראלי. ממטולה ועד באר שבע מזכירים מבצרי הבטון למתבונן, עם מגדלי השמירה הנישאים והקירות העבים, כי "האנגלי היה אז בארץ" וכי הוא לא תמיד שלט בדרכי נועם.

תחנות אלה מכונות "מצודות טגארט", על שם האדם שיזם את הקמתן: קצין המשטרה הבריטי צ'רלס טגארט (Tegart). טגארט, כפי שנראה, השפיע רבות על השיטור וביטחון הפנים בארץ ישראל ועבודתו ממשיכה להשפיע גם כיום.

צ'רלס אוגוסטוס טגארט נולד באירלנד בשנת 1881. בנעוריו נודע כספורטאי מחונן, שהצטיין במספר ענפים ובמיוחד בספורט קבוצתי, כגון רוגבי וקריקט. בשנת 1901, בשל מצוקה כלכלית, עזב טגארט את לימודיו האקדמיים, התגייס לשירות המשטרה הקולוניאלית ויצא להודו. במשך 30 השנים הבאות שירת טגארט במשטרת מדינת בנגל, שבצפון-מזרח חצי היבשת (כיום בשטח המדינות בנגלדש והודו).

החל בראשית המאה העשרים פעלו בבנגל מספר קבוצות לאומיות הודיות, שביקשו לגרש את השלטון הבריטי. אלה פעלו בדרכים שונות להשגת עצמאות ובכלל זה התקפות טרור כנגד בריטים וכנגד הודים, שנחשבו על ידם כמשתפי פעולה. טגארט, שהוצב במחלקת החקירות במשטרה (Criminal Investigations Department, CID), התמחה בתפקידי מודיעין ולוחמה בטרור. במסגרת זו הקים את ה"ענף המיוחד" (Special Branch) במשטרת כלכותה (כיום קולקתה), בירת בנגל, עליו גם פיקד. הוא נודע כבלש חד-הבחנה וכ"אשף התחפושות". פקודיו סיפרו כי פעם, כשהתחפש לקבצן הודי וישב ליד הבית שבו התגורר, אשתו עברה על פניו ונתנו לו מעט מטבעות… טגארט פענח שורה של מקרי רצח ושוד והצליח לחשוף התארגנויות חתרניות, שאיימו על השלטון הבריטי. בעקבות הצלחותיו, מונה טגארט בשנת 1923 למפקח הכללי של משטרת כלכותה.

כמפכ"ל, יזם טגארט שורה של שינויים ורפורמות במבנה המשטרה. הצורך להתמודד עם איום הטרור, לצד תפקידיה המסורתיים של המשטרה באכיפת החוק, הביאו אותו להכשיר את כלל השוטרים גם ללחימה, במקביל לתפקידיהם הרגילים. דבר זה אפשר לו לתגבר את כוחות השטח בתקופות משבר, מבלי לבקש סיוע צבאי. כמו כן, פיתח טגארט נערך מודיעין מורכב, באמצעותו חשפה המשטרה פעילות טרור מבעוד מועד. הצלחתו כמפכ"ל מנעה את התדרדרות המצב בבנגל למרד גלוי והביאה להכתרתו בתואר אבירות על ידי המלך. מצד שני, מאבקו הבלתי-מתפשר בתנועות הלאומיות ההודיות, הביא לשישה ניסיונות התנקשות שונים בחייו.

ב-19 באפריל 1936 פרץ בארץ ישראל המרד הערבי הגדול, גל מהומות דמים והתקפות טרור מצד תושבי הארץ הערבים על אזרחים יהודים ונציגי השלטון הבריטי. במהלך כארבעה חודשים שרר תוהו-ובוהו בארץ, כאשר קבוצות של לוחמי גרילה ערבים ("כנופיות" בפי הממשלה) תקפו, רצחו, שרפו וחיבלו ככל יכולתם. משטרת המנדט, שהייתה אמורה למנוע את המרד או לעצור אותו, כשלה במשימתה ודרשה שיקום וארגון מחודש. לשם כך פנתה ממשלת בריטניה לצ'רלס טגארט, בבקשה כי יחליף את המפקח הכללי בארץ. טגארט, שהיה אז גמלאי, סירב לתפקיד אך הסכים להתמנות כיועץ מיוחד לענייני ביטחון פנים בארץ ישראל.

טגארט ביקר פעמיים בארץ, בשנים 1937 ו-1938. במהלך שהותו, סייר ברחבי הארץ ובחן סוגיות שונות, הקשורות בביטחון הפנים ובהגנת הגבולות. יחד עמו הגיע איש משטרה נוסף, דיוויד פטרי (Petrie). המלצותיו של טגארט עסקו בשני נושאים: הגנת גבול הצפון ושיקום המשטרה. המורדים הערבים, שחששו מפני המלצותיו, ניסו להתנקש בחייו בזמן אחד מביקוריו.

בנוגע לגבול עם שטחי לבנון וסוריה (שהיו אז אזורי מנדט בשליטה צרפתית), הוביל טגארט את בנייתה של "גדר הצפון", מערכת מכשול קרקעי שכללה גדר, מוצבים ותחנות משטרה מבוצרות. הגדר, שנבנתה על ידי חברת סולל בונה בקיץ 1938, הפכה למרכיב משמעותי במערך ההגנה על הארץ מפני הסתננות לוחמים והברחת אמצעי לחימה.

לגבי המשטרה, יישם טגארט בארץ את השיטות שפיתח בבנגל. שלושה שינויים מרכזיים שיזם היה ארגון מחדש של מחלקת החקירות, הכשרת כל השוטרים ללחימה בטרור והקמתן של 62 תחנות משטרה מבוצרות, בנקודות מפתח לאורך הארץ. המלצותיו התקבלו ברובן ויישומן, במהלך מלחמת העולם השנייה, הביא להקמתן של המצודות המוכרות לנו.

במהלך מלחמת העולם השנייה כיהן טגארט כראש מחלקת חקירות מיוחדת, שהוקמה בבריטניה כדי להיאבק בשוק השחור. זמן קצר לאחר תום המלחמה, בשנת 1946, הלך טגארט לעולמו.

השפעותיו של צ'רלס טגארט ניכרות בארץ עד לימינו: הדגם, שיסד בגבול הצפון, הועתק בהצלחה לגבולות נוספים; צריח תחנת משטרה מבוצרת מתנוסס עד היום על סמל משמר הגבול; חלק ממצודות המשטרה שהקים עדיין בשימוש משטרת ישראל, צה"ל ושירות בתי הסוהר; וחשוב מכל: גישתו בדבר תפקידיה הביטחוניים של המשטרה עדיין מיושמים במשטרת ישראל, המוגדרת כ"משטרה דו-תכליתית", האחראית לביטחון הפנים, במקביל לתפקידי שיטור קלאסיים.

מאמרים מומלצים

בודק...