בית מורשת משטרת ישראל

Menu
  • 02-5788263

המכללה לשוטרים במחוזו של דוד המלך

רנ"ג אלי מגידיש

רנ"ג אלי מגידיש

אזור עמק האלה, החוצה את שפלת יהודה מדרום לעיר בית שמש, היה מאז ומתמיד מקום מרכזי ורב התרחשויות. הדוגמה המוכרת ביותר לכך, הוא סיפור הקרב שבין דוד לגלית, המוזכר בתנ”ך (שמואל א’, י”ז). אירוע נוסף, אולי פחות דרמטי אבל חשוב גם הוא, היה חנוכת המכללה הלאומית לשוטרים בתחילת 2015. אם תשאלו, מה הקשר בין השניים, נענה: קראו עד הסוף!

סיפורנו מתחיל בשנת 2007, כאשר צוות, בראשות הארכאולוגים פרופסור יוסי גרפניקל וסער גנור, התחיל לחפור על גבעה קטנה, המשקיפה על העמק. שם המקום: חורבת קייאפה.

חורבת קייאפה

בדרך כלל, חפירה ארכאולוגית באתר של עיר עתיקה מגלה מספר שכבות, כאשר כל שכבה מייצגת תקופה היסטורית מסוימת בתולדות היישוב. השכבה העליונה, כמובן, היא מהתקופה הקרובה לנו והשכבה התחתונה ביותר היא הרחוקה ביותר מזמננו. הארכיאולוגים משתמשים בכלים מדעיים שונים, על מנת “לתארך” את השכבות, כלומר לקבוע מאיזו תקופה הממצא שהתגלה בשכבה מסוימת.

נחזור לארכיאולוגים שלנו ולחורבת קייאפה. בדרך כלל, חפירת תל בארץ ישראל מגלה מספר רב של שכבות, המעידות על קיום רצוף ורב-שנים של יישוב במקום (בתל מגידו, למשל, זוהו 26 שכבות נפרדות). אבל בקייאפה, הופתעו החוקרים לגלות, חיו בני אדם תקופות קצרות יחסית, ששנים רבות מפרידות בינן. למעשה, התקיימו במקום שלוש שכבות יישוב ברורות: העליונה ביותר, מהתקופה הביזנטית; האמצעית, מהתקופה ההלנסטית; והתחתונה, מתקופת הברזל (במקום נמצאו גם שרידים לבית חווה קטן ומאוחר, מהתקופה העות’מאנית). נראה כי היישוב המפותח ביותר על הגבעה היה בשכבה הקדומה יותר, מתקופת הברזל, לפני כ-3,000 שנה. פרק זמן זה מזוהה גם כתקופת המלוכה בישראל.

העיר הקדומה ישבה על הדרך המרכזית מהשפלה לירושלים, בליבו של אזור כפרי עשיר בגידולים חקלאיים. העיר הוקפה בחומה, ובה שני שערים, אליהם נחזור בהמשך. במרכזה עמד מבנה גדול ומרשים. אופי החומה והבנייה המאסיבית מרמזים כי העיר תוכננה מראש וכי נבנתה באמצעות הנחיה שלטונית ממוסדת. הממצאים באתר, בהם כתובות בעברית קדומה, לצד העדרן המוחלט של עצמות חזיר, חיזקו את דעת הארכאולוגים, כי העיר הוקמה על ידי בני ישראל. צוות החוקרים תיארך את תקופת קיומה של העיר לשנים 980-1020 לפני הספירה, החופפות, לדעתם, לתקופת מלכותו של דוד המלך.

מה שמה של העיר? למרבה הצער, לא נמצא עדיין שלט ובו כתוב “ברוכים הבאים ל…”. אבל ייתכן כי צמד השערים יכולים לעזור. בתום הקרב שבין דוד לגלית, מסופר כי הפלשתים נסוגו מעמק האלה למישור החוף “בדרך שַּׁעֲרַיִם.” מאחר וחורבת קייאפה היא העיר היחידה מתקופה זו, בה נמצאו שני שערים, ייתכן והיא “שעריים” המקראית.

התגליות שנמצאו בחורבת קייאפה, בהן הכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה עד כה ודגם, שייתכן ומייצג את מקדש שלמה, הן מרגשות ומרתקות. אבל אותנו מעניינים במיוחד שני השערים שבעיר. משני צדדיו של כל שער, בחלקה הפנימי של החומה, התגלו “אוֹמנוֹת”, מעין תאים. אומנות אלה הן, למעשה, תחנות משטרה קדומות!

אחד השערים בחורבת קייאפה. שימו לב לתאים הרבועים, משני צדי המעבר.

מאיפה לנו? מהתנ”ך, כמובן. בספר דברים, המתאר ככל הנראה את המציאות בממלכת יהודה, כתוב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה’ אלוקיך נותן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק” (פרק ט”ז, י”ח). בימי קדם (ובעצם, גם היום), שימשה העיר מרכז מסחרי ומנהלתי לאזור חקלאי רחב ידיים. בעיר ישבו נציגי השלטון כגון מוכסים, שופטים ושוטרים. השופטים ישבו בשער הכניסה לעיר, באותם “משרדים,” שם ישבו סכסוכים ומחלוקות. לצדם של השופטים, באותם התאים ממש, ישבו השוטרים. תפקידם של השוטרים היה לכתוב את פסקי הדין ולדאוג לאכיפתם. אגב, שמם של השוטרים הגיע מאותם מסמכים, “שטרות,” אותם כתבו. היו לשוטרים, כמובן, גם תפקידים נוספים והם היו נדבך מרכזי בניהול חיי הקהילה.

השוטר המקראי

והיום, במרחק עשר דקות נסיעה מחורבת קייאפה, שוכנת המכללה הלאומית לשוטרים. החניכות והחניכים במכללה ממשיכים את המורשת, בה התחילו השוטרים העבריים הראשונים, אי-אז בשנת 1000 לפני הספירה. אגב, על סמל המכללה מתנוסס פסוק מספר דברים. רוצים לנחש איזה?

דילוג לתוכן