ההיסטוריה של מחוז ירושלים

רב- נגד אלי מגידיש

מבנה מטה מחוז ירושלים , הוקם במהלך המאה ה- 19.

האימפריה העותמנית שלטה אז בארץ ובעקבות הפסד במלחמה (מלחמת קרים) לרוסיה,

והבנה כי המעצמות האירופאיות  החדשות לא ממש עומדות לצידה,

החליטה האימפריה העותמנית להעניק מתנת פיוס לרוסים.

הם העניקו לרוסיה שטח בגודל של 70 דונם בסמוך לחומות העיר העתיקה.

למעשה השטח נמכר לרוסים בהנחה ניכרת.

 ההסכם הסופי נחתם ב-1857 ופרוייקט " מגרש הרוסים" יצא לדרך.

הרוסים בנו במתחם בית הארחה לצליינים נוצרים המגיעים לביקור בארץ הקודש.

במהלך ארבעים ושתיים שנים הם הקיפו את המתחם בחומה ובנו מספר מבנים הכוללים בין היתר,

בניין מנהלה, כנסיה, בית חולים, בתי הארחה לנשים וגברים  ובית הארחה לרמי מעלה.

המתחם שימש לייעודו זה עד למלחמת העולם הראשונה. במלחמה זו העותמנים והרוסים

שוב נלחמו אלה באלה ואי לכך המתחם הופקע ע"י העותמנים לשימושם.

בדצמבר 1917 נכבשה ירושלים ע"י הבריטים.

הבריטים באותה העת לא הכירו בממשלה הקומוניסטית שקמה בעקבות המהפכה

ולכן גם הם הפקיעו  את רוב המתחם לשימושם.

המתחם שבתחילת בנייתו היה זוהר בבדידותו, הפך עם השנים למרכז העיר ונקודת תפר

בין העיר הישנה לעיר החדשה ולכן הבריטים מיקמו בו את מרכז השלטון שלהם.

המבנה שבו שוכן כעת מטה מחוז משטרת ירושלים שימש במקור בית הארחה לגברים.

הבריטים מיקמו בו את המטה הארצי של משטרת המנדט.

בשנת 1944 פרץ המרד היהודי כנגד המנדט הבריטי.

בתאריך 23 במרץ 1944 פוצצו לוחמי האצ"ל שלושה מתחמי משטרה בחרבי הארץ,

חיפה, יפו וכאן בירושלים. המטה הארצי הבריטי ניזוק קשה מהתקפה זו.

בתאריך 27 לדצמבר 1945 בוצעה התקפה נוספת על המבנה,

 התקפה משולבת של האצ"ל והלח"י וגם הפעם נגרם למבנה נזק כבד.

בחודש ינואר 1947 בשלהי שהות הבריטים בארץ וריבוי ההתקפות מצד המחתרות החליטו הבריטים

כי מתחם "מגרש הרוסים" יהפוך ל"איזור בטחון" מגודר ומבודד.

במתחם זה רוכזו נציגויות השלטון השונות וכן נציגי הצבא והמשטרה

 והכניסה לאזרחים הוגבלה מאוד.

 בימים האחרונים לשלטון המנדט בארץ, הבינו גם היהודים וגם הערבים את חשיבותו

 האסטרטגית של המתחם. היהודים הפעילו מודיעין רב על מנת לדעת את הזמן המדוייק שבו

הבריטים יעזבו את מהמתחם ולנסות לתופסו.

ואכן, זמן קצר מאוד מרגע שהבריטים עזבו את המתחם הוא נכבש על ידי הכוחות הישראלים.

בקרב על המתחם השתתפו באופן פעיל גם שוטרי משטרת ירושלים העברית.

במתחם נתפס מאגר טביעות האצבע המנדטורי וכן כמות גדולה של מדים וכובעים ששימשו

לאחר מכן לא רק את המשטרה, אלא גם את צה"ל בראשית דרכו.

לאחר המלחמה וארגון המשטרה מחדש נקבע כי המבנה בו אנו נמצאים,

 ישמש את מטה מחוז משטרת ירושלים. ובו הוא שוכן עד היום.

ראוי לציים שני אירועים שקשורים למתחם בכלל ולמבנה זה בפרט.

הראשון, בבוקרו של ה- 15/5/1948, שעות ספורות לאחר הכרזת הקמת מדינת ישראל

על ידי ראש הממשלה הראשון, דוד בן- גוריון, נערכו מסביב למתחם כוחות צבאיים על מנת

לאיישו ברגע שהבריטים יעזבהו. בין הכוחות היו כאמור גם שוטרי משטרת ירושלים

 ובכללם גם שוטרי התזמורת.

גם הערבים כינסו את כוחותיהם למטרה זו בדיוק ורגע לאחר עזיבת הבריטים,

החל קרב על המתחם. במהלך הקרב נהרג השוטר אריק פינגשטיין

מכדור שפגע ברימון שהיה בחגורה על חזהו. רגע לפני כן, אריק שהיה גם חובש

הציל את חייו של פצוע אחר.

 אריק פינגשטיין הוא החלל הראשון של מדינת ישראל מכלל כוחות הבטחון. יהי זכרו ברוך.

המקרה השני אירע מספר ימים לאחר מכן. בתאריך 7.6.1948

 הופגז המבנה שבו שכן המטה ושריפה פרצה על גג המבנה. שוטרת בשם לאה פינטוך

לא היססה וביחד עם שני שוטרים נוספים עלתה אל גג המבנה ותחת מטר של מגזי מרגמה

 וסיכון חיים הם כיבו את השריפה ובכך מנעו את קריסת הגג.

 על מעשה זה זכו שלושתם בציון לשבח.

לאה היתה האישה הראשונה מכלל כוחות הבטחון הישראלים שזכתה

בעיטור במדינת ישראל הצעירה. באותו היום 7.6.48 שבו הופגז קשות המבנה,

נפצע גם נגן התזמורת המשטרה יהודה הריסון ולמחרת נפטר מפצעיו. יהיה זכרו ברוך.

משטרת מחוז ירושלים ניצבת מאז קום המדינה בליבת העשיה המשטרתית ואין כל ספק שאין ראויה ממנה לשבת במבנה היסטורי מפואר זה.