פנחס קופל נולד בפולין בשנת 1918 ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1924. בהיותו בן 15 התנדב פנחס קופל לשירות ב"הגנה". בפקודת הארגון, התגייס קופל לנוטרות ושירת ב"משטרת היישובים העבריים". קופל נמנה על בוגרי קורס מפקדי המחלקות הראשון של ה"הגנה". בזמן שירותו כנוטר השתתף בפעולות קרביות עם פלגות הלילה המיוחדות, תחת פיקודו של "הידיד", אורד וינגייט. כמו כן, נבחר קופל, שהיה שחקן כדורגל מוכשר, לעמוד בראש נבחרת משטרת היישובים. בשנת 1942 התנדב פנחס קופל לצבא הבריטי, ושירת בפלוגת תובלה. בתום המלחמה סייע  להעלאת פליטים יהודיים ארצה. קופל השתחרר מהצבא  הבריטי בשנת 1946 בדרגת רב-סמל. עם שובו ארצה שב קופל לפעילות  ב"הגנה" ושירת כמדריך בקורסי הכשרה שנערכו בנען ובנתניה. במלחמת השחרור שימש מפקד שיירה במבצע נחשון. עם קום המדינה שירת בצה"ל כסגן מפקד גדוד ואחר כך כמפקד גדוד בחטיבה שבע והשתתף בקרבות לטרון. בשנת 1950 השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן ועבר לשירות הביטחון הכללי. בשנת 1953, עם הקמת חיל משמר הגבול, התגייס קופל למשטרה ומונה למפקד החיל החדש. פנחס קופל שירת כמפקד משמר הגבול במשך כאחת עשרה שנים, במהלכן הונחו ופותחו התשתיות המשמשות את החייל עד ימינו. בתאריך 1 ביוני 1964 מונה פנחס קופל לתפקיד המפקח הכללי השלישי של משטרת ישראל.  במהלך כהונתו של קופל נדרשה משטרת ישראל להתמודד עם אתגרים מורכבים, כגון עליה ניכרת ברמת הפשיעה וקבלת האחריות על השיטור ביהודה, שומרון, עזה וצפון סיני לאחר מלחמת ששת הימים. במהלך כהונתו של פנחס קופל נמשכו תהליכי ההתמקצעות במשטרה ונרכשו אמצעים טכנולוגיים חדישים. פנחס קופל סיים את כהונתו בשנת 1972. גם לאחר פרישתו מהשירות נקרא פנחס קופל לדגל, ועמד, בשנת 1972, בראש ועדת חקירה בעניין רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן. בשנת 1982 מונה פנחס קופל על ידי שר הפנים לעמוד בראש ועדה, אשר תבחן את מטרות המשמר האזרחי ואת דרכי הפעלתו. בשנת 1987 יזם  קופל את הקמתה של "עמותת הכומתות הירוקות" ופעל למען הנצחת חללי משמר הגבול ובסיוע למשפחות השכולות. פנחס קופל הלך לעולמו ב-5 בנובמבר 1997, בגיל שבעים ותשע. על שמו של פנחס קופל, המפכ"ל השלישי ומפקד מג"ב הראשון, נקראו מטה משמר הגבול ובית המורשת החיילי.