מעשה בלביאה, אריה וכפיר!

קראו לה לביאה, למאדאם לבואה (לביאה בערבית) בן גיגי. כן כן, לביאה, זוגתו של מלך האריות, אבל בעצם מלכה אמיתית בעצמה!

ואיך זכתה מאדאם בן גיגי בשם הכל כך לא שיגרתי, לביאה?

מעשה שהיה כך היה: לביאה  נולדה במרוקו לפני כ-80 שנה, לז'קלין וג'אקוב.

אבא של לביאה היה ציוני נלהב שינק מהוריו ומסביו את האהבה, הערגה והגעגועים לציון. מגיל צעיר חלם לעלות לארץ הקודש, אך לא נסתייע בידיו, עד שנקרתה בידיו ההזדמנות, והוא עלה בבת אחת, בחטף, עם כל משפחתו העניפה, בדרך לא דרך, לארץ הקודש. יש מי שאומרים בלחש, כי בשנים שלפני עלייתו, עסק בחשאי בהעלאת יהודים לארץ ישראל.

כשגברת ז'קלין בן דוד הרתה ונשאה ברחמה את לביאה, החליטו בני הזוג כי אם יוולד להם בן, יקראו אותו אריה, ככתוב בתנ"ך, בספר דברים: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה"

ההיריון היה קשה מנשוא ובלידה עצמה כמעט נפחה היולדת את נפשה. התינוקת שנולדה קטנה הייתה וצמוקה, כחולה כמו חבורה סביב עינו של מתאגרף מוכה, חבל הצוואר כרוך סביב צווארה.

הרופאים המיילדים היו בטוחים כי נולדה מתה, אך לא תינוקת כלביאה תוותר בקלות על מתנת החיים. כשהאחיות באו לעטוף את הפעוטה ולשלוח אותה לדרכה האחרונה, השתנקה לפתע התינוקת, כל גופה הזדעזע ורטט, היא הקיאה נוזל ירקרק עכור ואז פצחה בבכי חזק ועוצמתי.

אז היה בלתי אפשרי להעניק לה את השם "אריה", אבל לבואה, לביאה, בהחלט כן!

והשם אכן הלם אותה ככפת משי. לביאה בן גיגי נצחה כל מאבק וכל קושי שזימנו לה החיים. היא היתה "ג'דאית" אמיתית, שגידלה תריסר ילדים בנחת ובשמחה, חשקה שיניים בימים קשים ודאגה לרווחת משפחתה ממש כמו לביאה היודעת להביא טרף לגוריה הרכים.

כשבגרה לביאה והגיעה לגיל 60, יצאה לטייל עם נכדה המתוק בפארק הציבורי, ואז הכיש אותה נחש ברגלה. היא אחזה בזנבו של הנחש התוקפן, נפנפה אותו כמו חבל והטיחה את ראשו בקיר, מרוצצת ומפוצפצת את גולגולתו לעיניהם המשתאות של שאר ההורים והסבים שגדשו את הפארק.  

כתוצאה מההכשה החלה לביאה לצלוע קלות. בני משפחתה האוהבים חגגו לה יום הולדת ורכשו בעבורה מקל הליכה מיוחד ומאסיבי, העשוי מעץ משובח וחזק במיוחד, כשבראשו ידית אחיזה מכסף טהור המעוצב כראש אריה אדיר רעמה עם עיני זרקון ירוקות ומזרות אימה, הכי קרוב ללביאה שמצאו.

לביאה מאוד אהבה את מקל ההליכה היוקרתי והמיוחד שקיבלה, ולא נפרדה ממנו לרגע קט. כשצעדה נתמכה בו בכל משקל גופה, וכשישבה, הייתה נשענת בשתי ידיה על המקל ומלטפת את רעמת האריה הכסוף בנחת.

   ***************************************

כפיר אדרי (שם בדוי….) היה פגע רע.

הוא היה עבריין נבזה שניצל את כוחו הפיזי בעיקר נגד חלשים, הוא היה משחר לטרף כשפניו רעולות במסיכת בד שחורה. קורבנותיו המועדפים היו תלמידות בית ספר רכות בשנים, או קשישות חלושות ובאות בימים שאותן היה חומס ושודד. מהתלמידות היה גונב מכשירי פלאפון , תכשיטים, מעילים ואפילו את ארוחת הבוקר שלהן, מותיר אותן המומות, בוכיות ומבוהלות,  ואת הנשים הזקנות וחסרות הישע היה חומס בצאתן, מבנק הדואר, עם קצבת הזקנה הדלה שלהן, או מפתיע בעת ערב, ביציאתן מאולמות השמחה בבירת הנגב, לבושות ומקושטות כראוי לאירוע חגיגי, ותולש מצווארן באכזריות תכשיטי זהב שכונו "דולאר", מעין מטבע-מדליה גדולה מזהב, שהוחזקה בשרשראות גורמט (חוליות) עבות ועתירות קאראט, שנקנו בכספים שהושגו בעמל רב, ביגע ודמע, בעבודות קשות ומפרכות של נשים קשות יום, והיו בעצם התכשיט היחידי שהרשו לעצמן אי פעם.

לא פעם, מעבר לצער, הבהלה ורגשות הכאב שחשו הנשים הנשדדות, וההפסד הכספי העצום שנגרם להם, הן היו גם נפגעות בצורה פיזית קשה, כשהיו מנסות להיאבק ולהתגונן בכוחן הדל להציל את רכושן. כפיר אטום הלב לא חס עליהן, היה מטיח אותן בעוצמה על האדמה הקשה, בוזז את המעט שיש להן, ונס בחסות החשיכה, מותירן פצועות, שבורות אגן ירכיים עקב עצמותיהן הפריכות שגילן המתקדם שאב מהן כל טיפת סידן, ומותיר אותן נכות ושבורות.

העבירות הללו הוגדרו כ"עבירות נבחרות" שיש לטפל בסיכולן ובגילוין בעדיפות גבוהה בשל חומרתן וערעור תחושת הביטחון של הציבור השלו והתחנה השקיעה אמצעים, זמן וכוח אדם רב כדי להילחם בתופעה.

     ***************************************

אפילו בעולם הפשע, שלא מאוכלס בל"ו צדיקים, בחלו בעבריינים מסוגו של כפיר אדרי. גם לעבריינים יש קוד התנהגות, ובזמנו, כולם כיבדו אותם: לא פוגעים בילדים ובנות זוג, אפילו של יריבים קשים וכמובן לא בקשישים ונכים.

כפיר אדרי הפר את "הקוד האתי" הזה ברגל דורסנית וזרוע חזקה.

בדיעבד התברר כי חלק מבני משפחתם הצעירים והקשישים שהיו קורבנותיו היו בני משפחה של עבריינים בכירים בדרום.

     ***************************************

יום שלישי בבוקר, פקדתי את סניף הבנק שלי כדי לחדש הוראת קבע שחלף זמנה. היה זה יום חופשתי השבועי. ישבתי על הספסל המרופד והמתנתי בסבלנות לתורי, מעיף מבט מעת לעת בלוח עם הספרות האדומות שהתחלפו בעצלתיים ובישרו את הגעת תורי לפגישה פנים אל פנים עם הפקידה המסורה.

לפתע פתאום שמעתי מאחורי רעש והמולה, גבר צעק  משהו שלא הצלחתי להבין בקול מאיים, מישהי צרחה בבהלה, במקביל נשמעה חבטה עזה ונפץ זכוכית מתרסקת, וכל זאת בשברירי שנייה.

זינקתי מעל לספה, ידי מונחת על קת אקדחי ושמתי פני לכיוון ההתרחשות. שמעתי מישהי מבוגרת גוערת: "לך לעזאזל, יא מלעון". גבר השמיע אנחה כבדה ולאחר מכן השתרר שקט מוזר…

"אני שוטר", הכרזתי בקול, שולף את תעודת השוטר שלי ומנופף בה לכל עבר, כדי למנוע ממישהו לחשוד בי שגם אני עוין ולהחמיר את המצב. "הלו, אני מהמשטרה" שבתי והכרזתי "מה קורה פה?"

זיהיתי גבר שהיה מוטל על הקרקע , לבוש שחורים, חובש כובע מצחייה ופניו רעולות במעין מטלית שחורה שבה נגזרו חורים לעיניים ולפה, לידו על הרצפה היה מוטל אקדח תופי כסוף, נשק אימתני סטייל קלינט איסטווד מסדרת הבלש הקשוח "הארי המזוהם". הוא גנח בכאב ומישש את עורפו, שלולית דם נקוותה מתחת לראשו. מעליו עמדה קשישה כסופת שיער שנופפה במרץ במקל הליכה מגולף שבראשו גוש מתכת מעוצב… ראש אריה…

  ***************************************

מאוחר יותר, לאחר שהפארמדיקים באמבולנס שהוזמן לזירה חבשו את ראשו של כפיר אדרי, השודד במסכה השחורה, והבלשים שהגיעו כבלו את ידיו ונטלו אותו לחקירה במשטרה, התבררה התמונה במלואה: כפיר אדרי החליט לעלות לליגה של הגדולים ולשדוד בנק.

הוא לא לקח בחשבון שבבנק שוהה באותה עת מאדאם לבואה (לביאה) בן גיגי שבאה למשוך סכום כסף גדול כמתנת חתונה לנכדתה האהובה. בדיוק כשסבה מן הדלפק כשבידיה שטרות הכסף שקיבלה זה עתה מהכספרית, שלף כפיר את הנשק, חטף מידיה את שטרות הכסף והכריז על שוד.

טעות! טעות גורלית! או כמו שצעירי "הטיק טוק" אוהבים לומר "ביג, ביג מיסטייק, יוג' מיסטייק!"

לבואה בן גיגי לא התכוונה לוותר על כספה! באותה נחישות קשוחה ואומץ לב שאפיינו אותה כל חייה, הניפה הלביאה את מקל ההליכה המאסיבי שלה, וחבטה באמצעות ראש האריה בכפיר הצעיר והחצוף, מהממת אותו ומפילה אותו אפיים ארצה.

  ***************************************

בחדר החקירות נשבר כפיר אדרי והודה בשורה של גניבות, חטיפת תיקים ושרשראות זהב ונשלח למאסר ממושך. בכלא כבר חיכו לבואו קרוביהם של חלק מהקורבנות בהם פגע…