שמואל בוגלר נולד ב-1929 בכפר בודרוגקרסטור (Bodrogkeresztúr) שבצפון מזרח הונגריה, הצעיר מבין עשרה ילדיהם של מרדכי ורייזל בוגלר. במרס 1944 פלש הצבא הגרמני להונגריה, ולאחר חג הפסח הועברה משפחתו של בוגלר לגטו. בתחילת יוני שמואל ובני משפחתו גורשו לאושוויץ ברכבות שיצאו מהגטו. הוריו של שמואל ושלושת ילדיה של דודתו נשלחו בסלקציה לתאי הגזים ונרצחו. שמואל ואחיו הגדול חיים עברו את הסלקציה ולאחר מספר ימים נשלחו למחנה עבודה שהיה חלק מתשלובת מחנות גרוס-רוזן, מערבית לוורוצלב.

בוגלר מספר: "נער בן 14 וחצי, סוחב על גבי כל היום שקי מלט בני 50 ק"ג כל שק, סוחב אותם מערימת השקים למרחק עשרות מטרים עד למערבל הבטון … מעביר בזריקה מיד ליד שתי לבנים בבת אחת וחס ושלום אם לבנה נפלה ונשברה. המפיל זכה במכות נאמנות ממנהל העבודה הגרמני".

ב-31 בינואר 1945 הוצאו שמואל ואחיו לצעדת מוות. רוב הצועדים נורו למוות או נספו במחלות, ברעב ובקור. בבוכנוואלד שוחררו שמואל ואחיו חיים על ידי הצבא האמריקאי. השניים היו חולים וחלשים, אך תמכו זה בזה והחלימו יחדיו. לאחר חודשיים שבו שמואל ואחיו לכפרם, שם גילו שאחיהם יעקב ואחותם הלן שרדו אף הם.

שמואל החל בלימודים כדי לשפר את העברית שבפיו, והצטרף לבני עקיבא. הוא הוברח לווינה באמצעות ארגון "הבריחה", משם הגיע למחנות עקורים שבגרמניה. שם הצטרף לגרעין של הכשרה חלוצית דתית, גרעין ש-150 חבריו היו ניצולי שואה מהונגריה ומפולין.

בקיץ 1946 הגיע שמואל לאיטליה, שם התגורר במחנה העקורים בעיירה פאלזה (Palese) שבדרום איטליה. שם התוודע שמואל לספרות על אודות האצ"ל. במאי 1947 עלה שמואל על אוניית המעפילים "מורדי הגטאות". האוניה נתפסה על ידי הבריטים ושמואל נכלא במחנות המעצר של הבריטים בקפריסין, שם הצטרף לקבוצה של בית"ר.

בוגלר וחבריו למעצר בקפריסין בשנת 1947

באוקטובר זכה שמואל לעלות לארץ ישראל ושם נפגש עם אחותו רחל. הוא שב ללמוד עברית ועבד במלאכות שונות.

לאחר כ"ט בנובמבר, עם פרוץ המאורעות, התגייס שמואל למחלקה הדתית של הפלמ"ח. בדצמבר יצא מתל אביב לירושלים עם שיירת מזון. הוא לחם בגוש עציון על הגנתו ועם נפילת הגוש במאי 1948 נפל בשבי הלגיון הירדני. במחנה השבויים בעבר הירדן הצטרף שמואל לכוחות השיטור שמינו האסירים מטעם עצמם, והיה סגן המפקד. הוא היה אחראי על חלוקת האוכל והמים וכן על המסדרים במחנה.

שמואל בוגלר (שלישי משמאל, מאחור) עם חבריו לפני השחרור משבי הלגיון הירדני בעבר הירדן, תחילת 1949

עם שחרורו מהשבי לישראל התגייס בוגלר למשטרה באפריל 1949. בגיל 25, עוד לפני שהיה קצין, מונה כמפקד תחנת המשטרה בבאר שבע.

לאחר שעבר קורס קצינים מילא תפקידים בכירים, בהם מפקד משטרת התנועה הארצית, סגן מפקד המחוז הדרומי במשטרה, וראש מחלקת התנועה של המשטרה, בדרגת תת ניצב. במסגרת תפקידו זה קיבל בוגלר את "עיטור השירות" על מפעל חיים.

בוגלר בתמונה בתחילת שירותו במשטרת ישראל (מתוך התיק האישי)

לאחר פרישתו לגמלאות היה שמואל מזכ"ל המועצה הלאומית למניעת תאונות וממקימי המכון הארצי לנהיגה מונעת. הוא מילא תפקידים ציבוריים נוספים והתנדב במחלקה לחסידי אומות העולם ביד ושם כמתרגם עדויות מהונגרית לעברית.

שמואל בוגלר נפטר בנובמבר 2022 בגיל 93 יהי זכרו ברוך!

לקריאה נוספת ראו את ספרו של בוגלר "משואה לתקומה" (2015).