המשחזר- מעולם התאטרון לעולם הפשע

רנ"ג שמעון "סרפיקו" חסון

משטרת ישראל משתמשת במהלך עבודתה באמצעים טכנולוגיים רבים ומשוכללים בתחומי האיסוף, שימור והנצחת ראיות על מנת לממש את אחד התפקידים שהטיל עליה המחוקק: תפיסת עבריינים ותביעתם לדין. האמצעים האלה כוללים צילומי סטילס ואודיו, הקלטות, זיהוי ושחזור חומרים, כלי מחשוב מתקדמים, אמצעים לגילוי שיטות טשטוש וזיוף, ועוד.

היום הדבר קל ופשוט יחסית, בגלל התקדמות והתפתחות הטכנולוגיה, אך בעבר, בשנותיה המוקדמות של המשטרה, כשאמצעיה היו פשוטים ודלים, זה היה קשה יותר למימוש. השתמשו בעיקר בדפים וכלי כתיבה שעליהם נכתבו ושורטטו דברים, גבס בנאים להעתקת טביעות רגלים ואבקות שונות להעתקת טביעת אצבעות.

ואז הגיע מנשה שקמוני.

מנשה שקמוני היה איש מוכשר מאוד, שעיצב תפאורות תאטרון לפרנסתו. בגיל מאוחר יחסית, בהיותו כבן 54, עזב את עולם התאטרון והתגייס למשטרה כאיש המחלקה לזיהוי פלילי. שקמוני התגלה כחוקר לא שגרתי, פורה ויצירתי במיוחד. תחילה, עסק בשרטוט מפות וזירות עבירה. עד אז, נהגו החוקרים לשרטט פריטים שכאלה בפשטות ובצבע אחד בלבד, לרוב כהה.

מנשה שקמוני מסביר על אחד משחזורי זירות העברה שבנה

שקמוני צבע את שרטוטיו ותרשימיו בשלל צבעים, שהמחישו והבהירו היטב למעיינים בהם את המסר שהתכוון המשרטט להעביר. כמו כן, הוסיף לשרטוטיו חיצים וסימנים נוספים, שביטאו את תנועת האנשים או הגופים בזירה המשורטטת. בכך הוסיף  שקמוני בכישרונו התייחסות למימד הזמן בשרטוט דומם, מה שהקל על הבנת ההתרחשות בזירה המוצגת.

אבל דמיונו המפותח, כשרונו והיצירתיות שבו לא עצרו שם. שקמוני גייס את נסיונו מהתיאטרון גם "מאחורי הקלעים" של חקירת הפשעים. הוא החל לבנות דגמים קטנים של זירות פשע, מדויקים לפרטי-פרטים. 

שקמוני לא היה הראשון שחשב להשתמש בדגמים מוקטנים של זירות עבירה. קדמה לו פרנסס גלסנר-לי, מחלוצות תחום הרפואה המשפטית בארצות הברית, שבמהלך שנות השלושים והארבעים שחזרה בזעיר-אנפין זירות של מעשי רצח, תקיפה, וכיוצא באלה. עם זאת, הדגמים של גלסנר-לי שימשו כעזר הדרכה, ונועדו ללמד בלשים וחוקרים את עבודתם.

לעומת זאת, השחזורים המדוקדקים של שקמוני עזרו לחוקרי המשטרה להבין מה קרה בזירת הפשע, כיצד פעלו העבריינים ואיזה כיווני חקירה כדאי לבחון. כלומר, שקמוני יצר כלי חקירה חדש, ולא רק עזר לימודי.

זירת רצח ששיחזר שקמוני. שימו לב למוטות הדקים, המסמלים את מסלולי הכדורים שירה הרוצח.
999, עיתון משטרת ישראל

העובדה כי שקמוני שחזר את זירות העברה בדיוק מירבי, הביאה את בית המשפט הישראלי להכיר בדגמים שבנה כראיה קבילה, שניתן להתבסס עליה להוכחת אשמתו של אדם. הדגמים סייעו לשופט היושב בדין להבין מה בעצם התרחש בזירה בשעת ביצוע הפשע. בנוסף, השופט יכל לבחון את טענותיהם של עדים וחשודים, באשר ליכולתם לצפות בהתרחשויות ממקום הימצאם ותנועתם בזירה.

 הזירות המפורטות של שקמוני סייעו גם לעדים, שחלקם היה בעל יכולת ביטוי חלשה, להבהיר את אשר קלטו, ולהצביע על כיוונים ומקומות על הדגם עצמו.

שקמוני היה שותף לפענוח מקרי פשע חמורים ומסעירים רבים, שעוררו עניין ציבורי, משפטי ותקשורתי רבים מאוד בעלי ביטוי והד רב בכלי התקשורת בישראל, ואף בעולם.