בית מורשת משטרת ישראל

Menu
  • 02-5788263

אירוע מספר 9: קמה מדינת ישראל!

היומנאי דוד מולדרסקי ישב בעמדת היומן המוגבהת, שבתחנת חדרה. משמרת צהרים של יום שישי, ה-14 במאי, 1948. במהלך החודשים האחרונים, מאז עזבו הבריטים את התחנות, היו מולדרסקי וחבריו, השוטרים היהודים במשטרת המנדט, אחראים לבדם לניהול התחנה, לשמירה על הסדר ולאכיפת החוק. גם כשלא ברור היה, עבור מי הם, בעצם, עובדים…

בשעה ארבע, קיבל מולדרסקי הודעה, שהעבירה רטט בגופו. הוא נטל את העט האדום, שנועד לרישום מקרים חריגים ביומן התחנה, והחל לכתוב. כעבור זמן קצר, הביט בשתי השורות הקצרות, כלא מאמין:

המנדט הבריטי מת! מדינת ישראל קמה. תחי המדינה העברית

מאמר זה מבקש לספר על ימיה הראשונים של מדינת ישראל, כפי שתועדו ביומנים של תחנות המשטרה. היומנים, השמורים בארכיון צה”ל ומערכת הביטחון, מכילים מידע רב, השופך אור על החיים במדינה החדשה: החל בנושאים שעל סדר היום הלאומי וכלה בענייניהם הפרטיים של אזרחים מהשורה.

“ידיעות מעריב”, 14.5.1948

אחד הכלים הבסיסיים של כל תחנת משטרה באשר היא, הוא היומן המשמש לרישום הפעילות בתחנה. יומן התחנה בתקופת המנדט כלל רישום של כל הפעילות שבוצעה על ידי שוטרי היחידה, בין אם שגרתית או חריגה. כך, למשל, כולל היומן רישום של חילופי משמרות, התייצבות שוטרים בתחנה, זמני ארוחות וכדומה, לצד אזכור אירועים פליליים שבהם טיפלו אנשי היחידה. הרישום ביומן התבצע ברציפות, כאשר בכל משמרת היה  בעל תפקיד מוגדר, היומנאי, האחראי לכך. כל רישום ביומן כלל את מספר האירוע, שניתן באופן סידורי מתחילת כל יום ועד לסיומו, את שם הגורם המדווח, את שעת קבלת הדיווח, את פרטי האירוע ואת חתימת היומנאי. הרישום ביומן יכול היה להיות בשפה האנגלית, בערבית או בעברית, בהתאם לידיעותיו של היומנאי.

יומן תחנת חדרה, 14.5.1948

יומני התחנות מעידים על ההמשכיות, שהייתה בין משטרת המנדט למשטרת ישראל. ברוב התחנות, המשיכו השוטרים להשתמש באותו היומן עצמו, ששימש אותם קודם לכן. לעתים, כוללים היומנים גם רישומים שבוצעו על ידי יומנאים בריטים או ערבים, מהתקופה שבה אלה שירתו עדיין בתחנה. יוצאות מהכלל היו מפקדת המשטרה בתל-אביב, תחנת אפ”ק (על שם שכונת בנק אנגלו-פלשתינה, כיום  באזור נחלת בנימין) ותחנת הצפון (כיום מרחב ירקון), בהן נפתחו יומנים חדשים לכבוד הכרזת העצמאות. ביומן של תחנת הצפון מתח היומנאי קווים מעל לכותרות, בשפות האנגלית והערבית, ככל הנראה כביטוי לשינוי שחל במעמד המשטרה. שוטרי זיכרון יעקב המשיכו להשתמש ביומן הישן, אך כתבו על כריכתו כי הוא “יומן העצמאות”, בו עברו משירות השלטונות הבריטיים למדינת ישראל.

“יומן העצמאות” של תחנת זכרון יעקב
באדיבות ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון

בכמה מהיומנים תיעדו השוטרים את האירוע ההיסטורי. ב-15 במאי, דקה לאחר חצות, כתב היומנאי בתחנת אפ”ק את הדברים הבאים:

לרגלי ההכרזה על הקמת ‘מדינת ישראל’ ע”י מועצת העם בתל-אביב הלילה רגע אחד אחרי חצות, יש לי הכבוד וספוק רוחני לפתֹח את יומן התחנה במשטרת אפ”ק במדינה החדשה […]

למחרת, פתחו גם שוטרי תחנת הצפון בתל-אביב יומן חדש. הרישום הראשון, אותו כתב היומנאי, היה:

יש לנו הכבוד לפתוח את יומן התחנה של משטרת הצפון העברית. ביום הכרזת המדינה העברית והממשלה העברית בארצנו המחודשת. ביומן הזה יפתח דף חדש במשטרה העברית הטהורה וירשם! ויחתם! התאריך 16/5/48 יום ראשון במדינת ישראל, כתאריך היסטורי חשוב עבור עמינו.

באותו היום כתב מפקד תחנת זיכרון יעקב, מפקח חנן גפן (וינשטוק), ביומן התחנה:

אני, מפקח משטרה וינשטוק ביחד עם הסגן/מ/ת [מפקד תחנה] קורפורל נובוסלסקי 837 פותחים בזאת את יומן  תחנת המשטרה זכרון יעקב שבמדינת ישראל הנמצאת תחת לפיקוד הממשלה הזמנית של מדינת ישראל. בנוכחות כל הפרסונל של משטרת זכרון יעקב […] הדגל העברי הונף על בנין המשטרה ביום ההכרזה ז.א. 14.5.48 בשעה 401 אה”צ ויונף מהיום והלאה […]

בהמשך, פירט גפן את כפיפותה הפיקודית של התחנה למפקדת החבל של ה”הגנה” וציין כי פקודת המשטרה המנדטורית, משנת 1926, נותרת בעינה עד לקבלת הוראות חדשות.

לימים, סיפר מי שהיה סגן-המפכ”ל באותה התקופה, יוסף נחמיאס, כי “יום הכרזת המדינה היה יום עבודה מלא ורגיל לכל דבר”. יומני התחנות מאותה התקופה מעידים, כי אכן כך היה, לפחות ברוב התחנות.

שגרת הפעילות המשטרתית נמשכה כסדרה: השוטרים התייצבו למשמרות, ספרו את כלי הנשק, יצאו לארוחותיהם, וכיוצא בזה. פרט לזאת, מילאו השוטרים את תפקידיהם: חקרו פריצות ומקרי גניבה, גבו עדויות על תקיפה, טיפלו בתאונות דרכים ואפילו חיפשו אחר חמור, שאבד לבעליו בדרום תל-אביב.

עם זאת, כוללים היומנים גם עדויות לאירועי מלחמת השחרור. ב-15 במאי, למשל, תאר אחד השוטרים בתחנת הצפון את ההפצצת חיל האוויר המצרי על העיר:

שמעתי התפוצצות מכוון תחנת רדינג. יצאתי החוצה ראיתי אווירון אלמוני מוריד פצצות לכיוון שדה התעופה רדינג. הודעתי לקצין התורן ולקצין [שם לא ברור] שבאו לתחנה. הופעלו בתחנה צפירות האזעקה.

השוטרים תיעדו ביומנים את הטיפול שהעניקו לקרבנות ההפצצה בתל-אביב וברמת גן, כמו גם את מציאתו של מטוס קרב מצרי, שנפגע מירי צה”ל ונחת נחיתת חירום בחוף הרצליה (המטוס שופץ ונכנס לשירות חיל האוויר). ביומן תחנת מחנה יהודה, כתב היומנאי על הפגזת השכונות היהודיות של ירושלים, על ידי תותחי הלגיון הערבי.

באותו היומן נמצאת עדות למבצע “קלשון”, בו תפסו כוחות צה”ל, אצ”ל ומשטרה את מתקני השלטון הבריטיים בירושלים, החל ב-14 במאי. במהלך המבצע, נכנסו אנשי משטרת ירושלים ותזמורת המשטרה למטה הארצי של משטרת המנדט במגרש הרוסים, שם מצאו כמויות עצומות של ציוד. למחרת נכתב ביומן התחנה כי נתקבלה תלונה לפיה אדם מסוים “גנב אַפַַּרַטִים מהשלל במגרש הרוסים ומוכר אותו כעת…”

דיווח על מעשה שוד, שיוחס ללח”י, 14.5.1948

יומני תחנות המשטרה מהווים מקור היסטורי מרתק, השופך אור על פעילותם של השוטרים ועל תפקידה של המשטרה בראשית ימי המדינה. יש לקוות כי חוקרים נוספים ימצאו עניין ביומנים אלה, אשר נפתחו לאחרונה לעיון הציבור, וימלאו את החסר בהבנת חלקה של משטרת ישראל בתקופה המתוארת בהם.

 

הכתוב כאן מבוסס על המאמר “דף חדש במשטרה העברית הטהורה”: יומני תחנות המשטרה ביום הקמת המדינה”, שפורסם בעת-מול מס’ 231.

המחבר מבקש להודות לאנשי ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון על עזרתם הרבה ובמיוחד למנהלת הארכיון, הגברת אילנה אלון, לסגן המנהלת, מר אבי צדוק ולארכיונאית, הגברת איריס סרדס.

 

דילוג לתוכן