בית מורשת משטרת ישראל

מתחת לאף – הסיפור האמיתי

פקד מירי אפרים

"-בא לי לעמוד על השולחן ולצעוק: אני סמי בן טובים דפקתי הקופה..

-וואללה? לבד? כל הכבוד.

-וגם הרצל חבר שלי".

בתאריך 11.1.76 בשעת לילה מאוחרת נפרץ בניין המנהלה של משטרת ישראל ביפו, ומתוכו נגנבה כספת במשקל 400 ק"ג ובתוכה 1.65 מיליון ל"י, יותר מחצי מהסכום במטבע זר. הפורצים חדרו לקומה הרביעית של הבניין למחלקה לחקירות הונאה של משטרת מחוז תל אביב וגנבו את הכספת מתחת לאפה של המשטרה. הפריצה התגלתה רק למחרת בשעות הבוקר, כאשר חוקרי היחידה הגיעו לעבודתם. בחדר בו היו שתי כספות באופן קבוע, היתה חסרה כעת כספת אחת. בדיקה מהירה גילתה סולם שנשען על החומה החיצונית של הבניין שבו נעזרו הפורצים. עם היוודע דבר הפריצה סגרו השוטרים את זירת העבירה והחלו לחפש ראיות.

הפריצה נעשתה בידי מומחים. הפורצים היו מצויידים בציוד מקצועי לפריצה ונעזרו במשאית בעלת מנוף להרמת מטענים כבדים להוצאת הכספת מהבניין. היה להם מידע מדוייק אודות דרכי הגישה לבניין ולכספות. למעט הסולם והיעלמותה של הכספת לא נמצאו ראיות נוספות וטבעות אצבע בזירה.

בכספת היה כסף מזומן שחלקו הגדול במטבע זר והוא שימש כמוצג במשפטים המתנהלים כנגד עברייני מטבע זר.

הפריצה העלתה כשל חמור באבטחה. בניין המשטרה הכיל ציוד רב ערך ומסמכי חקירה מסווגים, שאילו נחשפו היו מסבים נזק רב ומסכנים מקורות מודיעיניים. על שמירתו של הבניין היו מופקדים שומר אחד בבניין מרוחק יותר ויומנאי, הסדרי שמירה לוקים בחסר.

לחקירת הפריצה מונה צוות חקירה מיוחד בראשות סגן ניצב יעקב פרנקנטל, ראש מדור בילוש ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב. במקביל מונתה וועדת חקירה לבחינת האירוע ובחינת הסדרי האבטחה במקום.

חוקרי הצח"מ בחנו מספר כיווני חקירה. הכסף שהופקד בכספת היה "כסף שחור" ששימש כמוצג בתיקי חקירות. בלשי היחידה יצאו לבצע מעצרים בשוק הכספים השחורים בתל אביב, ובמקביל הופצו מספרי השטרות לבנקים ובתחנות ביקורת גבולות כדי למנוע הברחת הכספים הגנובים לחו"ל. החוקרים בדקו מספר חברות להשכרת מנופים על מנת לבדוק אם נגנב או הושכר מנוף אשר על פי ההערכה שימש להרמת הכספת הכבדה. חוקרי הצח"מ חקרו את עובדי הבניין שנפרץ במטרה לבדוק אם מישהו הדליף מידע בעניין דרכי הגישה והסדרי השמירה בבניין. נגבו עדויות מחוקרי המחלקה לחקירות הונאה הנוגעות לאנשים ששהו בחדרי הרישום של המחלקה טרם הפריצה. במקביל הופעלו מקורות מודיעיניים אשר יכלו לשפוך אור על המקרה, אך החוקרים העלו חרס בידם. החקירה נתקלה במבוי סתום ולא נמצאו ראיות אשר יכלו לקדם את החקירה.

והנה, הפלא ופלא! שלושה ימים לאחר האירוע שהרים את כל מחוז תל אביב על הרגליים, נמצאה הכספת האבודה.

בין השיחים , לא רחוק מהמקום ממנו נלקחה, סמוך לבניין ענף התנועה של מחוז תל אביב בכפר שלם. שלושה חשודים המוכרים למשטרה ובעלי קריירה מבטיחה בתחום הפשע נעצרו בחשד לביצוע הפריצה. אין זה מקרה כי חוקרי המשטרה הגיעו לחשודים.  מידע מודיעיני אשר התברר כמהימן, הוביל אותם למקום הימצאם אך בשלב הראשוני עדין לא מצאו ראיות את קשרו את החשודים לעבירה. בחיפוש בביתם לא נמצא דבר.

הכספת האבודה היתה שבורה ומפורקת וסימני חבטות ושריטות העידו כי הפורצים עמלו שעה ארוכה על מנת לפרוץ אותה. עדויות שנגבו מדיירים במקום העלו כי לא נראו תנועות חשודות ולא נשמע רעש חבטות פטישים סימני צמיגים של רכב כבד במקום העלו חשד כי הכספת נפרצה במקום אחר ובהמשך הושלכה ממשאית בין השיחים שבהם נמצאה. לאחר חקירה צוות החקירה הבין אין בידיהם ראיות משמעותיות ושחרר את החשודים.

פריצת הדרך בחקירה התרחשה רק שבועיים לאחר מכן. פעם נוספת מידע מודיעיני מהימן הוביל את צוות החקירה לאיתור כנופיית הפורצים. למבצע המעצרים גוייסו 76 שוטרים אשר פשטו עם שחר מצויידים בצווי חיפוש על בתי החשודים. נעצרו שנים עשר חשודים, שלושה מהם מהשורה הראשונה של עולם הפשע ישראלי: יהושע "מושיקו" דרמון , עמרם אביחיל וזכי שם טוב, הידוע בכינויו "החתול המטפס", כולם בעלי עבר פלילי מפואר.

בחיפוש בבתי החשודים נמצא חלק מסכום הכסף הגנוב. נראה כי החשודים הספיקו להוציא כ-160000 ל"י טרם מעצרם. כמו כן נמצא רכוש נוסף חשוד כגנוב. החוקרים כעת הפנו את מאמצי החקירה לבדיקה כיצד ביצעו את הפריצה ומי סייע בידם.

לחוקרים היה ברור כי הפורצים לא יכלו לתכנן פעולה כל כך מדוייקת מתחת לאפה של המשטרה מבלי שיקבלו סיוע מבפנים. ואכן, זמן לא רב לאחר המעצר הותר לפרסום כי סמל משטרה ותיק מהיחידה לחקירות הונאה, מרדכי דרמון, הוא דודו של החשוד מושיקו דרמון והוא סייע לפורצים להיכנס לבניין המשטרה. מרדכי דרמון לקח חופשה "מסיבות משפחתיות" אך החוקרים ידעו על הקשר המשפחתי לחשוד. דרמון הוא זה שמסר את המידע המודיעיני על אחיינו ועל כנופיית הפורצים, המידע שהוביל בסופו של דבר למעצרם. מספר ימים לאחר מכן נעצר סמל משטרה נוסף חיים באשי בחשד שהיה מעורב בפריצה יחד עם אשתו חנה (אשר התגוררו למרבה האירוניה ברח' הפורצים 4). ע"פ החשד, חנה קיבלה חלק מכספי הפריצה והטמינה אותם בכותפות מדיו של בעלה השוטר.

החשוד המרכזי בפרשה, זכי שם טוב הידוע בכינויו "החתול המטפס" היה דמות מעניינת. שם טוב פצח בקריירת הפשע המפוארת שלו בגיל צעיר. כבר בהיותו בן 9 נשלח למוסד לעבריינים צעירים ושם קיבל את חניכתו לתוך עולם הפשע. הוא זכה בכינויו משום שלא נזקק לדלת או חלון כדי להיכנס למקום אליו היה מעוניין לפרוץ, והצליח לטפס בקלילות על כל מרזב או עמוד ולהיכנס ליעדו. שם טוב הצליח להתל במשך זמן רב במשטרה כאן בארץ ובמשטרות בעולם וריצה עונשי מאסר ממושכים בבתי כלא שונים.

שם טוב ואביחיל תכננו את מעשה הפשע הכמעט מושלם. אבל סוף כל גנב.. למאסר בן שבע שנים במקרה זה.

השוטר מרדכי דרמון שוחרר לאחר 51 ימי מאסר וזוכה מהחשדות כנגדו.

כתבי אישום נוספים הוגשו כנגד יתר חברי הכנופיה, אשר סייעו בביצוע הפריצה ולקחו חלק מהשלל.

הסרט "מתחת לאף" יצא לאקרנים בשנת 1982, בבימויו של יעקב גולדווסר ע"פ תסריט של חיים מרין. הסרט מבוסס על מקרה שוד הכספת מבניין המטה הארצי בתל אביב, ומספר את סיפורם של שני פושעים קטנים, סמי (אורי גבריאל) והרצל (משה איבגי) אשר גונבים כספת שמורה מתוך מחלק הבילוש במשטרת ישראל. הסרט צולם בחלקו הגדול בבניין המקורי שבו נערכה הפריצה.

חיים מרין אשר כתב את התסריט לסרט "מתחת לאף" היה בעברו קצין משטרה, ושירת במהלך שנות ה-70 בימ"ר תל אביב. בתחילה כקצין בשטח ובהמשך כקצין מודיעין. מחזות ותסריטים נוספים שכתב מבוססים על היכרותו עם עולם הפשע וניסיונו כקצין משטרה.

בודק...