23 למאי 1960 : ראשיתו של "מבצע אייר"

רפ"ק ד"ר יוסי המי

בתאריך 11 למאי 1960 נחטף אייכמן על ידי סוכני מוסד בפעולה הרואית המכונה "מבצע פינאלה". יום לאחר מכן, בשעות הבוקר המוקדמות של יום ה 22- במאי, נחת אייכמן בארץ לאחר מסע מפרך.

מיד לאחר הנחיתה איסר הראל, ראש שירותי הביטחון, נסע לירושלים ללשכת ראש הממשלה, ובשעה 9:50 התייצב בלשכתו של דוד בן-גוריון ודיווח לו על הצלחת המשימה:

"הבאתי איתי את אדולף אייכמן. זה שעתיים הוא נמצא על אדמת ישראל, ואם תאשר את הדבר, יימסר בשעות הקרובות לידי משטרת ישראל". בן-גוריון הנרגש עמד על-כך שאייכמן יזוהה בוודאות על-ידי אנשים שפגשו בו טרם המלחמה (ואכן את אדולף אייכמן זיהו שניים שפגשו את אייכמן עוד לפני המלחמה: משה אגמי ובנו כהן).

בשלב זה הוחלט כי האחריות לחקירתו ולאבטחתו של הצורר הנאצי תועבר בהקדם למשטרת ישראל.

בינתיים הועבר אייכמן למתקן של שירות הביטחון הכללי באבו-כביר. עם הגעתו של אייכמן למתקן השב"כ הוא נבדק שוב על-ידי רופא והוכנס לתאו. אייכמן הושם תחת משמר קפדני של אנשי שירות הביטחון הכללי. כעבור יממה,

בתאריך 23 למאי, הובא אייכמן לראשונה להארכת מעצרו בפני השופט עמנואל ידיד-הלוי מבית משפט השלום בתל-אביב.

השופט ידיד-הלוי סיפר כי נקרא להגיע בליווי קצין משטרה למתקן השב"כ שביפו. כשנכנס לחדר הבחין במפכ"ל המשטרה נחמיאס, בקציני משטרה בכירים אחרים ובאנשי שירות הביטחון. בשעה אחת-עשרה בבוקר הוכנס אייכמן לחדר בו המתין השופט. רגע לפני שנכנס אייכמן לחדר הוסרו ממנו האזיקים. דממה שררה באולם הצר בו ישב אייכמן על כיסא והתבונן בנעשה סביבו. הדממה הופרעה כאשר השופט ביקש מרב-פקד שמחה רוט להודיע לאייכמן כי הוא עומד בפני שופט בית משפט ישראלי. אייכמן, בשומעו זאת, לאחר שתורגמו לו הדברים בגרמנית, קפץ מייד ל"דום" ועמד בעמידה נאצית טיפוסית במשך כל זמן הקראת כתב האישום.

"אדולף אייכמן אתה נאשם שגרמת למותם של מיליוני יהודים בגרמניה ובארצות הכיבוש, משנת 1938 ועד 1945" – במילים אלו ובקול צלול פנה רב פקד רוט אל אייכמן והקריא לו את תוכן פקודת המעצר. לאחר מכן פנה רב-פקד רוט אל אייכמן בגרמנית ושאלו: "אתה אדולף אייכמן?" ואייכמן שקפץ מייד לדום השיב "כן", אני אדולף אייכמן". אייכמן, גבה קומה, רזה, שקמטים עמוקים נחרשו בפניו, הוריד את מבטו כלפי מטה, לפתע הזדקף, וכאשר נשאל אם יש לו מה לומר, השיב בקול חלוש אך צלול: "אין לי מה לומר. אני מבקש לתת לי אפשרות להתגונן". אייכמן שהיה לבוש מכנסיים כהים וחולצה בהירה, נשאר עומד גם לאחר פקודת המעצר.

רב-פקד רוט ביקש מהשופט להוציא פקודת מעצר לארבעה-עשר יום.

השופט נענה לבקשה וחתם עליה. הייתה זו יריית הפתיחה לפעילות הרחבה והארוכה של משטרת ישראל בפרשת אייכמן שנמשכה למעלה משנתיים.

כמה שעות לאחר מכן הודיע בן-גוריון מעל בימת הכנסת על לכידתו של אייכמן: "עליי להודיע בכנסת, כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי – יחד עם ראשי הנאצים – למה שהם קראו 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר השמדת שישה מיליונים מיהדות אירופה. אדולף אייכמן כבר נמצא במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם תש"י – 1950."

בתאריך 26 למאי, שלושה ימים לאחר ההודעה הדרמטית בכנסת, קיבלה משטרת ישראל אחריות מלאה על הצורר הנאצי, תחת הכינוי "מבצע אייר". במסגרת המבצע פעלו שלוש יחידות מיוחדות, מתחומי החקירות, המבצעים והתמיכה הלוגיסטית:

1."לשכה 06" שהייתה אמונה על חקירתו ואיסוף הראיות כנגד הצורר הנאצי.

2. "יחידת אייר" שהייתה אמונה על שמירתו הבטוחה של אייכמן.

3. "מנהל המשפט" שהייתה אמונה על הצד הלוגיסטי והמנהלי של המשפט.

משטרת ישראל מילאה תפקיד מכריע בעשיית הדין עם הצורר, החל משלבי החקירה הראשונים בארגנטינה וכלה בפיזור אפרו של אייכמן למי הים התיכון.