סיפור קפקאי, עם סוף טוב

21 במאי, 2019. ברלין.

קציני משטרה גרמנים, אנשי משטרת החקירות והמודיעין הפדראלית הגרמנית (Bundeskriminalamt , BKA),  נכנסו לדירה כשהם נושאים בידיהם שלוש מזוודות. קיבלו את פניהם שגריר ישראל בגרמניה, מר ג'רמי יששכרוף, נציגי הספרייה הלאומית של ישראל וראש נציגות משטרת ישראל באירופה, ניצב-משנה דיאן אלדד-שטרית.

שגריר ישראל בגרמניה, מנכ"ל משרד הפנים הגרמני, ראש נציגות המשטרה באירופה, וסגן נשיא ה-BKA.

באדיבות נציגות משטרת ישראל באירופה

מטרת הפגישה הייתה להביא לסיומה פרשיה ספרותית, משפטית ומשטרתית מורכבת, שנמשכה עשרות שנים. במרכזה עומדים מסמכים, שחיבר הסופר היהודי-צ'כי מקס ברוד, שהיה, בין היתר, גם חברו הקרוב של הסופר פרנץ קפקא ומנהל עזבונו הספרותי.

אנשי הספרייה הלאומית – יו"ר הדירקטוריון, מר דוד בלומברג, המנכ"ל, מר אורן וינברג ואוצר מדעי הרוח, ד"ר סטפן ליט, קיבלו לידיהם את המזוודות, שהכילו כ-5,000 דפים מצהיבים, מלאים בכתב ידו של ברוד, וכן גלויה מאת קפקא. כל אלה בעלי ערך ספרותי, היסטורי ותרבותי רב.

אחת ממזוודות המסמכים, שנמסרו על ידי ה-BKA.

באדיבות נציגות משטרת ישראל באירופה

הפרשה התחילה בשנת 1968, עם פטירתו של מקס ברוד בתל-אביב. ברוד, שלא הותיר אחריו ילדים, הוריש את עזבונו הספרותי, שכלל גם את כתביו של קפקא, למזכירתו אסתר אליזה הופה, בתנאי כי היא עצמה תעביר, בבוא יומה, את המסמכים לידיה של ספריה אקדמית ישראלית, או ארכיון ספרותי אחר. הגברת הופה לא מילאה אחר הצוואה ומכרה חלק מהמסמכים שהיו בידה. אחד מהם, כתב היד של הספר "המשפט" מאת קפקא, נמכר לארכיון בגרמניה תמורת כ-1.8 מיליון דולר. כאשר נפטרה, בשנת 2007, העבירה אסתר הופה את המסמכים לשתי בנותיה, שנאבקו משפטית על מנת לשמור בידן את המסמכים יקרי הערך.

יומנו של מקס ברוד, שנמצא בין המסמכים שנמסרו. באדיבות הספרייה הלאומית

בשנת 2013 פנו שני סוחרים ישראלים לארכיון הספרותי בגרמניה, בהצעה למכור מסמכים רבים מאת ברוד. מנהלי הארכיון, שהיו מודעים למאבק המשפטי סביב עזבונו של הסופר, עדכנו את הספרייה הלאומית בישראל. בעקבות זאת, הגיש נציג הספרייה הלאומית תלונה במשטרת ישראל, שהובילה לחקירה, שנוהלה ביאחב"ל.

לאחר מספר שנים, פשטה המשטרה הגרמנית על מחסן של זייפני אומנות. בין הממצאים במקום, היו גם אלפי מסמכים מאת מקס ברוד. בחקירתם, טענו החשודים כי קיבלו את המסמכים ממשפחת הופה באופן חוקי. לעומתם, טענה חווה (אווה) הופה, בתה של אסתר, כי המסמכים נגנבו מביתה בשנת 2013. כך או אחרת, הספרייה הלאומית פנתה לבית המשפט, בדרישה כי יעבירם לידיה, מתוקף צוואתו המקורית של מקס ברוד.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט בעיר וויסבאדן שבגרמניה כי המסמכים יועברו לידי הספרייה הלאומית. בעקבות זאת, נרתמה נציגות המשטרה באירופה לקשר בין ה-BKA לספרייה הלאומית, במטרה להביא להעברתם המהירה של המסמכים החשובים. בזכות זאת, אפשרה ה-BKA לאנשי הספרייה לעיין במסמכים במשרדיה, על מנת לוודא את מקוריותם, עוד בטרם נמסרו לידיהם.

כתביו של ברוד עברו לישראל והם שמורים בספרייה הלאומית, הפועלת כדי להנגיש אותם לציבור בכלל ולחוקרי ספרות בפרט. משטרת ישראל גאה בתפקיד שמילאה, באמצעות נציגותה באירופה, בהשבת חלק חשוב זה במורשת הספרותית היהודית למקומו הראוי.