סיפור מאת רס"ב שחר לוי- ממונה חשיפת מסמכי המשטרה בארכיון המדינה, חוליית היסטוריה במדור מורשת והיסטוריה.

הגעתי לתפקידי באוקטובר 2019 לאחר שנים רבות של תפקידי חקירות והדרכה. כאשר התחלתי בתפקידי גיליתי שעולם ההיסטוריה דומה מאד לעולם החקירות, עולם שמלא בשאלות, תעלומות וסיפורים שלא תמיד יודעים מי עומד מאחוריהם.

סיפור כזה הוא סיפורה של לאה פיינטוך. על קיר בית המורשת מופיעה כרזה ובה סיפור הצל"ש שקיבלה במהלך מלחמת העצמאות: " הנני לציין לשבח את אומץ ליבם של הקצין חיים הלבן, סמל א' מס' 24 שפיגלשטיין אברהם ומס' 353 שוטרת פינטוך לאה שביום 7.6.48 סיכנו את נפשם ותחת מטר של פגזי האויב היו הראשונים שעלו על גג בנין המשטרה במאמץ לכבות את השריפה שנגרמה על ידי פגיעה ישירה של פגזים".

באותם ימים, ציון לשבח היה כשמו הוא, ציון הארוע בתיקם האישי של השוטרים, בעט אדום שיציין את פועלם החשוב. ואכן בתיקיהם האישיים של הלבן ושפיגלשטיין יש ציון של הארוע כפי שנרשם בשנת 1948.

לאה פיינטוך היא ככל הנראה האשה הראשונה שצויינה לשבח על פעילות תחת אש אוייב, אולם למעט שמה, לא הצלחנו לאתר איזכור נוסף שלה.

כפי שאמרתי, הסיפור הזה תפס אותי וכמובן התעלומה מיהי אותה לאה פינטוך? בירור מול ראש מדור מורשת והיסטוריה, ד"ר סנ"ץ שלומי שטרית וראש חוליית היסטוריה, ד"ר רפ"ק אורי קוסובסקי, עלה כי למעט שמה, אין לנו מידע נוסף לגביה. גם פרסום של הסיפור בשנת 2018 בפייסבוק, העלה כיוונים שונים, אולם זהותה לא התגלתה.

מאז, הסיפור של לאה פינטוך לא עזב אותי ואמרתי לעצמי שבסופו של דבר אגיע לפתרון. במהלך השנים ניסתי לאתר חומרים הקשורים לפינטוך, לזהותה ולשירותה במשטרת ישראל. ביצעתי נסיונות לאתר אותה במערכות המשטרה, ביצעתי עשרות טלפונים לאנשים עם שם משפחה פינטוך, אך איש לא שמע עליה.

במאי 2022 פורסם בעיתון הארץ סיפורה של לאה פינטוך, סיפור המעשה עליו צויינה לשבח וכן הפרטים המעטים הידועים עליה, אך גם בעקבות מאמר זה לא התבררה זהותה של פינטוך ולא הגיע אלינו מידע חדש אודותיה.

התקדמות נוספת נעשתה על ידי מתנדב בית המורשת, שמואל ורדי, אשר לאחר ששמע אודות חיפושי, הלך ובדק את "ספר השוטרים", מדובר בכרך עב כרס שבו ניהלו את שמות שוטרי המדינה בשנותיה הראשונות. ואכן לאחר חיפוש רב נמצא השם לאה פינטוך, מספרה האישי, העובדה שהיא ילידת 1924 וכן שהייתה רווקה בעת שהתגייסה למשטרת ישראל.

פיסת מידע נוספת התגלתה לאחר שעיינתי בתיק העוסק במשטרת ירושלים. בתיק נמצא מסמך אחד מתאריך 5.1.49 שם מצויינת לאה פינטוך ביחד עם שוטרת אחרת. המסך דן במשמרות אותן מבצעות השוטרות במרכזית הטלפון במטה המשטרה במחוז ירושלים. מעבר למסמך זה, אין לנו כל מידע אודות שירותה ותפקידיה של פינטוך במשטרת ישראל.

לאחר מספר חודשים העברתי הרצאה מקוונת באתר מ.ת.ג (מעבירים תוכן לגמלאים). ההרצאה הייתה אודות מספר שוטרים בעלי סיפור מיוחד שיצא לי להיתקל בסיפורם במהלך העבודה בבית המורשת, בסיום ההרצאה העליתי את סיפורה של פינטוך, הצגתי את המסמכים וביקשתי קצה חוט שיסייע במציאתה.

הפתרון המיוחל ארע בפברואר 2023 בעקבות מידע שהגיע אלי מארכיון המדינה. בעקבות מחקר שהם ערכו עלה כי לאה פינטוך נישאה ושינתה את שמה ללאה צירלר ובכך סיפקו לי את "החתיכה החסרה" לפאזל….

בעקבות המידע הזה, הצלחתי לאתר את בנה של לאה פינטוך- צירלר, אודי צירלר. כשדיברתי איתו, הוא הופתע מאד לשמוע שאמו הייתה שוטרת, הוא לא ידע על כך והיא לא סיפרה לו זאת מעולם. לאה נישאה בשנת 1950 לדוד צירלר וכאן ככל הנראה הסתיים שירותה במשטרת ישראל. לאחר מכן חייתה כעקרת בית וגידלה את ילדיה. למרבה הצער, לאה צירלר נפטרה בשנת 1974 עקב מחלה כשהיא בת 50 שנה.

וכך, תעלומה שליוותה אותי במשך כשלוש שנים הגיעה לסיומה. השמחה והסיפוק על מציאתה, התערבבו להם עם צער על מותה בגיל צעיר. יהי זכרה ברוך.