בית מורשת משטרת ישראל

Menu
  • 02-5788263

כיכר כופר היישוב ברמת גן ו”נוטרי קרתא”

רנ"ג אלי מגידיש

רנ"ג אלי מגידיש

אם תלכו ברחובותיה של רמת גן ותפגשו את ראש העיר, תשאלו אותו: היכן נמצאת כיכר העצמאות? ברגע הראשון הוא קצת יתבלבל, אך מיד יתעשת ויגיד: אה! כיכר כופר היישוב! וינחה אתכם למקום. למה?

בשנים 1936- 1939 השתולל בארץ המרד הערבי. 

בשנת 1938 פעל היישוב לגייס “נוטרים”, יהודים שפעלו ככוח עזר למשטרת המנדט, ישמרו על יישובים יהודיים ויגנו על התחבורה ועל מתקני תשתית.

תמונה קבוצתית של נוטרים, 1936

כדי לממן את משכורות הנוטרים, הסכימו הממשלה והסוכנות לחלק את העלויות בין שתיהן, כך שחצי מהשכר ישולם על ידי המשטרה וחציו השני, על ידי הסוכנות היהודית. 

הסוכנות היהודית נזקקה לכספים, לשם כך היה צורך במקור מימון והוחלט על ביצוע מגבית בקרב אנשי היישוב בארץ. הוטל מס על נסיעות בתחבורה ציבורית, על סיגריות, על כניסה לבתי עינוגים ועוד. בנוסף למס, גייס היישוב תרומות. הכסף הופנה למשכורת לנוטרים, להכשרת לוחמים, להקמת גדרות וביצורים ליישובים, לסלילת צירי ביטחון וכיוצא בזה. 

בשנת 1939 אורגנו רוב הנוטרים במסגרת “משטרת הישובים העבריים” (מי”ע), שכללה עשרה גדודים ומילאה משימות הגנה רבות בשטחי ארץ ישראל. גם את שכרם של המשרתים במי”ע מימנה הסוכנות באמצעות אותה המגבית.

למגבית זו קראו “כופר היישוב”. משרדה הראשי של המנהלת, שעסקה בגיוס הכספים ובהעברתם ליעדם, ישב ברמת גן, במפגש הרחובות קריניצי וביאליק. מעל למשרד הוצב שלט כחול גדול, ועליו כתוב “כופר היישוב”. בן רגע הפך שמה של הכיכר שבמפגש הרחובות ל”כיכר כופר היישוב”.

הכופר בוטל עם הקמת המדינה. בשנת 1954 שונה שמה של הכיכר ל”כיכר העצמאות”, אך זאת במסמכי העירייה בלבד. כל רמת גני, עד עצם היום הזה, יקרא לכיכר “כיכר כופר היישוב”.

דבר נוסף, המילים “נוטר” ו”נוטרים” נמצאות עד היום בשימוש אחר לגמרי. אנחנו מכירים אותן בשמו של פלג מסוים בעדה החרדית- “נטורי קרתא”. מהיכן הגיע שמם?

כדי להבין, נחזור בזמן לשנת 200 לספירה. רבי יהודה הנשיא, שהיה המנהיג היהודי בארץ באותה עת, שלח שני תנאים, רבי אסי ורבי אמי, לבדוק את הגנת הערים השונות בארץ. כשהיו השניים מגיעים לעיר כלשהי, היו מבקשים שיביאו אליהם את שומרי העיר (נטורי קרתא, בארמית). כששומרי העיר היו מגיעים, אמרו התנאים לתושבי העיר כי אלו אינם שומרי העיר, אלא מחריביה, כי רק לומדי תורה בשילוב השומרים יביאו לביטחונה של העיר.

כאשר הנהגת היישוב החלה בגיוס הכספים לטובת הגנתו בשנת 1938, התנגדו אנשי פלג מסוים של העדה החרדית לתשלום הכופר בטענה כי אנשי הפלג, הם שומרי העיר בעצם לימוד התורה והזכירו את הסיפור הנ”ל. מאז דבק באנשי פלג זה הכינוי “נטורי קרתא”.

כך, הגענו לכיכר העצמאות והקפנו אותה מתקופתנו אנו ועד לתקופת התנאים ותושבי רמת גן עדיין מתעקשים לנטור את השם הקודם, “כיכר כופר הישוב”.

 
דילוג לתוכן