נחיתת המטוס הרוסי החטוף בנתבג- חלק ג'

כשנכנס המטוס החטוף למרחב האווירי הישראלי (בדרכו מטורקיה וקפריסין), נצמד אליו מטוס קרב של חיל האוויר למרות מחאת החוטפים.

בשעה 17:45 דיווח מגדל הפיקוח שמטוס ה"אליושין" החטוף מתחיל בנחיתה. במוצב הפיקוד שבמקום נמצאו כבר שר הבטחון, יצחק רבין והרמטכ"ל דן שומרון. המטוס הופנה ל"מסלול השקט" שבקצה מסלולי הנחיתה, במטרה להקל על הטייס ולמנוע מהחוטפים תפיסת מרכז שדה התעופה והשבתתו. זו הסיבה שבגינה כובו גם אורות שאר המסלולים בשדה.

לאחר מכן התנהל משא ומתן בין אחד החוטפים לבין מפקד היחידה הצבאית, שהבהיר להם שעליהם למסור את נשקם ולהסגיר עצמם, אחרת יופעל נשק כנגדם. החוטפים סירבו להאמין שאכן נחתו בישראל, ודרשו לראות "מגן דוד ומשהו באידיש". כוחותינו הציגו בפניהם תעודות מזהות בעברית והחוטפים נרגעו, אך בדרך אגב חשפו את חוסר ההבנה המוחלט שלהם בפוליטיקה המקומית באמרם: "פלסטין, ערפאת".

בשעה 18:30 מסרו החוטפים את נשקם והסגירו את עצמם לצה"ל, שמסר אותם לידי המשטרה. מיד נעצרו בעוון כניסה בלתי חוקית לארץ. על פי חוק מ 1952, לא נדרשו צווי גירוש, הליכי הסגרה ודיון משפטי, וניתן לגרשם באופן מיידי מהמדינה.

פחות משעה לאחר מכן, שוחררו הכוחות. שר הבטחון ניגש למטוס והחוטפים ביקשו ממנו מקלט מדיני. כשהתברר שאין בפרשה כל "נקודה יהודית", מיהר רבין להכריז, לדאבון לבם של החוטים כי יוסגרו לברית המועצות.

בשעה 19:50 ליווה כוח שוטרים את ארבעת החוטפים והאישה, לבית המעצר המחוזי באבו-כביר. שם נחקרו בידי צח"מ, שהיה מורכב מחוקרי יחידת נתב"ג, מרחב שפלה, מחוז מרכז ומחוז תל-אביב.

צוות המטוס הועבר למלון "רמדה" בתל אביב ונחקר באדיבות תוך רצון ושיתוף פעולה. למחרת בבוקר יצאו אנשי הצוות לחוף הים, ובישרו לכולם שישראל היא ארץ נהדרת, ויש בה עם נפלא.

למחרת בשעה 15:00 נחת בנמל התעופה בן גוריון מטוס רוסי נוסף, הפעם מסוג "טופולב 154", ובתוכו "משלחת חוקרי רפואה", שבפועל היו בעצם מה ק.ג.ב. הם ניהלו משא ומתן עם משרד החוץ הישראלי,  חיל האוויר הישראלי וכמובן עם אנשי משטרת ישראל. מטרתה של המשטרה הייתה לוודא כי החוטפים שהוסגרו לא יקבלו עונש מוות כצפוי בברית המועצות. התעקשותם של השוטרים להוציא צו עיכוב להסגרתם של החוטפים השתלמה לבסוף, והסובייטים הסכימו להתחייב לכך שלא יוציאו אותם להורג.

הפרשה הסתיימה 28 שעות לאחר נחיתת המטוס החטוף, כשניידות משטרת ישראל הביאו את ארבעת החוטפים כשהם כבודלים בידיהם עד למדרגות מטוס הק.ג.ב., שם הם נמסרו לידי "חוקרי הרפואה" ונדחפו במהירות לתוך המטוס, ביחד עם השלל שהביאו החוטפים ואשתו של אחד מהם.

שוטרי משטרת ישראל נפרדו בלחיצות ידיים מקציני הקג"ב הרוסים והמטוס המריא.

אך בכך לא תמה הפרשה. לאחר חזרתם לברית המועצות, ביקשו הרוסים לקבל את תיקי החקירה ובקשתם נענתה בחיוב.

שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לשלטונות הסובייטים תרם לחימום היחסים בין ברית המועצות לישראל בתקופה שבה הם נבנו מחדש לאחר 30 שנות נתק דיפלומטי. בפגישה של שר החוץ הסובייטי עם ראש המשלחת הקונסולרית הישראלית, הרעיף השר הסובייטי שבחים על תפקודה של מדינת ישראל באירוע זה, שנעשה באמצעות משטרת ישראל.