בית מורשת משטרת ישראל
בעשור הראשון לקיומה, פעלה משטרת ישראל בתחום המודיעין והחקירות, כפי שפעלה משטרת המנדט הבריטי שלפניה, קרי, פאסיביות בפתיחת תיקים פלילים ובגילוי עבירות ומניעתן. חקירות פליליות נפתחו רק לאחר פניות מתלוננים, אם היו, ולא הייתה פעילות מקדימה ברדיפת עבריינים ובשיבוש פעולתם הפלילית.
לשיטה זו היה חיסרון בולט: המשטרה נמצאת צעד אחד אחרי העבריינים, סבילה (פאסיבית) ומוגבלת בתגובתה לפשיעה. עבירות בלתי מדווחות כגון: סמים, זנות והימורים, הפוגעות בציבור הרחב, כלל לא מגיעות לידיעתה ולא מטופלות, והמשטרה בעצם אינה פועלת לממש חלק מיעודה וחובותיה המרכזיים: מניעת, גילוי וחקירת עבירות, תפיסת עבריינים ותביעתם לדין.
עשור לאחר מכן, בשלהי שנות ה- 50 ותחילת שנות ה – 60, חל מהפך בתפיסה ובגישת המשטרה ללחימה בפשיעה. יוסף נחמיאס, שבהקמת המדינה שימש כסגן המפקח הכללי (הסמפכ"ל) של המשטרה, נקרא שוב אל הדגל, ובחודש יולי 1958, ממונה כמפקח הכללי (המפכ"ל) השני של משטרת ישראל. 3 חודשים לאחר מכן, מונה עמוס בן-גוריון, בנו של ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, כממ"ז (מפקד מחוז) תל-אביב. השניים זיהו את הבעייתיות שבהתנהלות המשטרתית בתחום החקירות והמודיעין, ויזמו שינוי מהותי במערך ובאופן תפקודו.
עמוס בן- גוריון הגה תוכנית ושיטת פעולה, שלפיה המשטרה היא היוזמת את החקירות, על סמך מודיעין הנאסף באופן קבוע ומתמיד, ללא תלות בפניות הציבור. נחמיאס אימץ את ההצעה, וב- 4 ביוני, 1959, הוקם, במסגרת הרפורמה הארגונית במערך החקירות במחוז ת"א, "המדור המרכזי לעיקוב ובילוש", שזכה לכינויי החיבה – "המדור" ו"הצפונית", בשל מיקומו בתחומי המחוז.
בראש היחידה הועמד סנ"צ (סגן ניצב) שלום ירקוני, והיא כללה שלושה מפלגים: מפלג חקירות ותשאול, מפלג רכוש, הונאה וסמים ומפלג מודיעין ומבצעים שכלל בתוכו את יחידת העיקוב הסמויה. אגב, המילה "מפלג", יחד עם מילים רבות נוספות בתחום החקירות והמודיעין, כגון "בדוקאי" (עבריין פעיל שנבדק ע"י המשטרה לעיתים תכופות), "מאתר" ( מקום התאספות ושהות עבריינים), "מחלק", "תשאול", "עוקב" ועוד – חודשו במיוחד לטובת פעילות היחידה החדשה.
"המדור המרכזי לעיקוב ובילוש" נחשב כסמל למקצועיות ומצוינות, וההשתייכות ליחידה נחשב כסמל סטטוס. המדור חולל מהפך בתפיסת המודיעין והחקירות, ונחשב כפריצת דרך חדשנית בתפיסת הבילוש והמודיעין. העיקוב הפך למקצוע משטרתי, ושילוב המוחות והזרועות הוביל להצלחה עצומה, שבעטיה גדל המדור, ובשנת 1974 הוא הפך לימ"ר – "היחידה המרכזית של מחוז ת"א".
בסוף שנות ה – 70, על סמך ניסיונו והצלחותיו, הפך המדור כמקור חיקוי ליחידות מרכזיות דומות במחוזות אחרים, אשר התבססו על הניסיון העשיר שנרכש במדור המרכזי ובימ"ר ת"א.
כיום מטפל ימ"ר ת"א בארגוני פשיעה ועבריינים בכירים, טיפול בפשעים חמורים ועבירות מוסר- כגון: סחר בנשים, הפעלת בתי בושת, הימורים בלתי חוקיים, חקירת פשעים סדרתיים, מאבק בנגע הסמים – סחר, יבוא, הפצה ושימוש על-ידי בני נוער, תקיפה כלכלית של יעדי היחידה ואיסוף מודיעיני בנושאי ההתעניינות של היחידה. בימ"ר ת"א פועלים כיום 4 מפלגים: תשאול, בילוש, סמים ומודיעין.
כתובת:
בית מורשת משטרת ישראל,
המכללה הלאומית לשוטרים,
שדרות וירג’יניה 1,
אזור תעשיה בית-שמש מערב.
טלפון:
02-5788263
דוא"ל:
moreshet@police.gov.il
© כל הזכויות שמורות לבית מורשת משטרת ישראל 2019
בית מורשת משטרת ישראל
بيت تراث شرطة إسرائيل
Israel Police Heritage Centre
כתובת:
בית מורשת משטרת ישראל,
המכללה הלאומית לשוטרים,
שדרות וירג’יניה 1,
אזור תעשיה בית-שמש מערב.
טלפון:
02-5788263
דוא"ל:
moreshet@police.gov.il
© כל הזכויות שמורות לבית מורשת משטרת ישראל 2019