חסן פאיז אל-אדריסי נולד בשנת 1896, בן לענף של משפחת המלוכה הלובית, חמולת אל-סנוסי ששלטה בלוב עד עלייתו של מועמר אל-קד'אפי בשנת 1969, המשפחה התיישב בארץ ישראל באמצע המאה ה-19. אל-אדריסי שהיה בגיל מאוד צעיר, הצטיין בלימודיו ונשלח לאקדמיה הצבאית העות'מאנית באיסטנבול, כשסיים לימודיו הוסמך כקצין פרשים בצבא העות'מאני.

אל-אדריסי שירת בצבא העות'מאני לאורך מלחמת העולם הראשונה, אולם לאחר תבוסת העות'מאנים הוא הצטרף לצבא של הנסיך ההאשמי פיצל אבן-חוסיין-אבן-עלי, שניסה לכבוש את סוריה ולהקים בה ממלכה ערבית עצמאית. אולם גם פיצל הובס, על ידי הצרפתים, אז אל-אדריסי שב לארץ שאז היתה תחת המנדט הבריטי והם גיסו אותו כקצין ומפקד היחידה הבדווית שהוקמה במסגרת הז'נדרמריה הפלשתינאית בשנת 1921. גם לאחר שמונה ליחידה מפקד בריטי, אל-אדריסי המשיך לשרת בה כסגן מפקד היחידה והיה הגורם המשמעותי הראשון בבניית מערכת שיטור בנגב.

בשנת 1926 פורקו הז'נדרמריות ואז אל-אדריסי עבר לשרת במשטרה הרגילה, הפעם כסגן מפקד מרחב באר שבע, במחוז עזה של משטרת המנדט.

בשנת 1927 מונה אל-אדריסי כמפקד מרחב ג'נין ולאחר מכן כמפקד מרחב שכם. בשנת 1930 עבר אל-אדריסי לשרת כמפקד המרחב הכפרי של מחוז ירושלים, מחוז שהשתרע על שטח נרחב ביותר: הר-חברון בדרום ועד רמאללה בצפון, ומבית ג'ברין במערב ועד ים המלח במזרח. בתפקיד זה, למעט הפסקה קצרה, שירת אל-אדריסי במשך 18 שנים.

אל-אדריסי נחשב לאיש משטרה מצוין וגם בשנים שבהן הבריטים לא בטחו ברוב השוטרים הלא-בריטיים (כמו בתקופות של המרד הערבי בסוף שנות השלושים והמרד היהודי במחצית השנייה של שנות הארבעים), מעמדו של פאיז אל-אדריסי לא נפגע.

נאמנותו של אל-אדריסי לשלטונות המנדט השפיעה גם על בני משפחתו ואחיו הצעיר של אל-אדריסי התגייס אף הוא למשטרת המנדט ושירת בה כקצין עד נפילתו יחד עם שלושה מאנשיו בקרב עם קבוצה חמושה.

בשנת 1944 הצליח אל-אדריסי לתפוס, במבצע מהיר, קבוצת של צנחנים גרמנים וערבים שהוצנחו בסמוך ליריחו, במטרה לבצע פעולות ריגול וחבלה בארץ. חברי הקבוצה היו כולם ילידי הארץ והכירו אותה היטב, אך למרות זאת הצליח אל-אדריסי לתפוס את רובם ואף לסכל את תוכניתם.

בשנת 1947, לקראת סיום המנדט הבריטי, מונה אל-אדריסי כאחראי לביטחון על ידי הוועד הערבי העליון, בראשות המופתי, חג' אמין אל-חסיני. עקב כשלונם של אנשי המופתי לשלוט באופן אפקטיבי בשטחי ארץ ישראל במהלך הלחימה, היה תפקידו של אל-אדריסי סמלי במידה רבה.

בסוף המלחמה הורה מלך ירדן עבדאללה, על פיטורי כל הקצינים שמונו לתפקידם על ידי המופתי אז גם אל-אדריסי נאלץ לעזוב את תפקידו. ב-1953 הוא נענה לפנייתו של קרוב משפחתו הרחוק, המלך אדריס מלוב והתמנה למפקד המשטרה בלוב ושירת בתפקיד זה במשך מספר שנים, אחר כך הוא שב לביתו ביריחו.

אל-אדריסי השכיל לאורך שירותו ארוך השנים, לשמור על קשרים מצויינים עם בריטים, יהודים וערבים, ורבים זכו לבקר בבתיו ברמאללה ויריחו, והעריכו אותו כמארח נדיב. פאיז אל-אדריסי הלך לעולמו בשנת 1969, בגיל 73.