בית מורשת משטרת ישראל

Menu
  • 02-5788263

אישים ודמויות

החבלן: שלמה אהרונישקי

המפקח הכללי הארבע-עשר, 2001 – 2004

שלמה אהרונישקי נולד בשנת 1947 בקיבוץ דפנה, שם גדל. בשנת 1966 התגייס לחיל ההנדסה, ובמלחמת ששת הימים לחם בקרב על אום-כתף כחניך בקורס מ”כים. בהמשך סיים קורס קצינים ומילא שורה של תפקידים בחיל ההנדסה. במלחמת יום הכיפורים שירת בתפקיד קצין המבצעים בהנדסה של פיקוד הצפון. במבצע ליטני פיקד על גדוד הנדסה, ובהמשך שימש כקצין אגף המבצעים של החייל.

בשנת 1981 השתחרר אהרונישקי מצה”ל והתגייס למשטרת ישראל, על מנת לעמוד בראש יחידת קצין החבלה הארצי. עם גיוסו, הוענקה לו דרגת סגן-ניצב, המקבילה לדרגת סגן-אלוף. כעבור שנה הועלה לדרגת ניצב-משנה, ושימש כקצין החבלה הארצי, ובהמשך כראש מחלקת החבלה באגף המבצעים, עד לשנת 1989. בתקופת פיקודו על החבלה המשטרתית המערך התבסס, התפתח מקצועית וגדל, בדגש על הכשרה מקצועית והפעלת אמצעים. החבלנים פעלו במשימות רבות, והתמודדו עם פיגועים רבים ומתוחכמים, אשר חייבו מתן פתרונות יצירתיים.

לאחר כשמונה שנים במערך החבלה הועלה אהרונישקי לדרגת תת-ניצב ומונה למפקד מרחב נגב. בעת פיקודו נוספו למרחב תחנות ונקודות חדשות. בשנת 1993 מונה לתפקיד סגן מפקד מחוז תל-אביב. במאי 1994 הועלה לדרגת ניצב ומונה למפקד מחוז מרכז.

בחודש דצמבר 1997 מונה אהרונישקי למפקד מחוז תל-אביב והוביל את ארגונו מחדש של המחוז תוך דגש על פעילות הסברתית ומונעת בקרב בני הנוער והדרכות בבתי הספר. כמו-כן נערכה פעילות להטמעת תודעת השירות בקרב שוטרי המחוז, והמשפט המנחה שטבע, “משטרת ישראל- 100 בשבילך” אומץ על ידי כלל הארגון.

ב-1 בינואר 2001 הועלה לדרגת רב-ניצב ומונה למפקח הכללי הארבע-עשר של משטרת ישראל.

כהונתו של אהרונישקי כמפכ”ל התאפיינה בהתמודדות מול גל הטרור הקשה ביותר שידעה ישראל מעודה. ארגוני הטרור ביצעו אלפי פיגועים, שגבו את חייהם של מאות אזרחים וגרמו לפציעתם של אלפים. משטרת ישראל עמדה בחזית המאבק וההתמודדות מול הטרור, ומרב משאביה הופנו לכך, תוך מתיחת יכולות המשטרה עד לקצה. המונח “משטרה דו-תכליתית” קיבל משנה תוקף באותה התקופה.

“פתאום היינו צריכים להוציא את השוטרים שלנו בעודם הופכים להיות בעצם חיילים. נכון שהם אומנו גם בעבר בנושא, אבל לא בעוצמה כזו. והיה צריך לתת לשוטר כלים כדי שבכל רגע נתון ידע על איזה דיסקט הוא עובד. האם זה ה’דיסקט’ של הטרור או ה’דיסקט’ של הפשיעה, סדר ציבורי או כל שירות אחר. במרבית המקרים מי שייתקל ראשון הוא שוטר הסיור או שוטר התנועה או אפילו איש מז”פ שעבר במקרה ליד אירוע…התהליך הזה היה לא פשוט, והגענו להישגים מרשימים בעניין. בעיקר במסר שהועבר לשוטרים – שוטר בשטח כמעט תמיד ידע איזה ‘דיסקט’ הוא שם עכשיו. שוטרים בבוקר היו יוצאים למחסום, אחר-כך מטפלים בתיק חקירה ובערב שומרים על מועדון לילה. זה היה באמת תהליך מורכב. המשא שמוטל על כתפיו אדיר.”

כחלק מהיערכות המשטרה להתמודדות עם הטרור הפלסטיני גובשה תורת הפעלה חדשה, פותחו הכשרות, נרכשו אמצעים ומוסד מערך לתמיכה. 

ההתמודדות האינטנסיבית של השוטרים עם גל הטרור, לצד שחיקה ועבודה מרובה הולידו את הצורך להקמתו של מערך עזרה נפשית במשטרה, לא רק לשוטרים עצמם אלא גם לבני משפחותיהם.

“ראינו שהמעגל המשטרתי הוא מאוד מאוד חשוב ודומיננטי. חלק מהטיפול היה להרחיב את הטיפול במשפחות. לא רק של הנפגעים, זה מובן מאליו, אבל גם של היתר. כי זיהינו את המעגל הזה כמעגל מרכזי. היה ברור שאם למשפחה יהיה יותר קל לתמוך בו (בשוטר) בתקופה הכל-כך קשה הזאת זה מאוד משמעותי.”

המצב הביטחוני הביא לפריסה מחדש של כוחות מג”ב ולהקמתם של “מרחב התפר” ושל “עוטף ירושלים”, שנועדו להגן על הבירה מפני חדירת מחבלים. גם המשמר האזרחי זכה לתנופה מחודשת בצל האירועים הקשים, וגויסו אליו אלפי מתנדבים חדשים תחת הסיסמא “התנדב למנוע את הפיגוע הבא”.

פעילותה של משטרת ישראל, על יחידותיה השונות, בחזית המלחמה בטרור ובפשע, זכתה להוקרת הציבור. שביעות רצונו של הציבור מאופן תפקודה של המשטרה בא לידי ביטוי בציונים הגבוהים בהם זכתה המשטרה בסקרים ובמדדים רבים.

אולם לצד העיסוק המתמשך בנושאי בטחון הפנים הקפיד אהרונישקי שלא להזניח את הטיפול בהיבטים מרכזיים נוספים לעבודת המשטרה, ובכללם בניית תוכניות רב-שנתיות. אהרונישקי דגל בחשיבות הרבה של השיטור הקהילתי ושל הקשר שבין המשטרה לאזרחים. במהלך כהונתו הוקמו עשרות מרכזי שיטור קהילתי בארץ, ונוסח חזון “השירות המשטרתי”.

“יש לי חלום שהאזרחים יראו בשוטר שותף, אחד שניתן לפנות אליו בכל דבר ולקבל את הטיפול הכי טוב, גם אם בסופו של דבר הוא לא יצליח לפתור את הבעיה…”

בשנה האחרונה לכהונתו של אהרונישקי הוגדרה המלחמה בפשע המאורגן כיעד מרכזי, לאחר שגברה במשך מספר שנים. משפט מפתח שטבע היה “להילחם בטרור כאילו אין פשיעה, ולהילחם בפשיעה כאילו אין טרור”.

ב-31 ביולי 2004 סיים אהרונישקי את תפקידו כמפכ”ל המשטרה.

לאחר פרישתו הקים אהרונישקי חברה לייעוץ ביטחוני, והקים בשיתוף פעולה עם המרכז האוניברסיטאי שבאריאל מכללה אקדמית ללימודי בטחון. עם זאת “גולת הכותרת” של פעילותו לאחר הפרישה היא עבודתו בהתנדבות כיושב ראש “כפר הנוער הדסה נעורים”, אשר מטפל בשלוש מאות נערים בסיכון, ומסייע להם להגיע להישגים רבים.

דילוג לתוכן