מי סגר חשבון עם ראש הכנופיה?

רס"ב שחר לוי

ב-14 במאי 1950, יום השנה השני להקמת מדינת ישראל (לפי התאריך הלועזי, כמובן), חיבר מפקח-שני שלמה בן אלקנה מסמך, שכותרתו "סיכום על המתרחש באזור המפונה". היה זה דין וחשבון מודיעיני, בו סקר בן אלקנה את המצב הפלילי באזורו מבחינת הסתננויות, הברחות, עבירות פליליות ועוד…

מחבר המסמך הוא דמות מרתקת. בן-אלקנה, שהיה איש מודיעין בתקופת המנדט, הצטרף למשטרה עם הקמתה ושירת כקצין חקירות ומודיעין, תוך התמחות באיסוף ומחקר בתחום הביטחוני. לאורך השנים צבר בן-אלקנה מוניטין, כמי שהצליח לפתור תיקי היעדרות מורכבים, שלא נפתרו במשך עשורים רבים. בין היתר, גילה שלמה בן-אלקנה את עצמותיו של אבשלום פיינברג ז"ל בסיני, כמו גם את שרידיהם של איש המשטרה משה לייזרוביץ' ורעייתו ברוריה, שנעדרו מסוף שנות השלושים. בשנת 1960 הצטרף בן-אלקנה ל"לשכה 06", היחידה שחקרה את פשעיו של אדולף אייכמן, והיה ממונה על בחינת פשעי הנאצים בארצות ערב, כמו גם על קשריהם עם המנהיגים הפלסטינים. לאחר שעזב את המשטרה, עבר בן-אלקנה לאגף המודיעין בצה"ל. בין היתר, היה בין מייסדי היחידה לאיתור נעדרים (אית"ן).

שלמה בן-אלקנה

ב-1950 שירת בן-אלקנה ב"שטח המפונה", הוא אזור "המשולש". עם סיום מלחמת העצמאות, נותר האזור בשליטת הירדנים והעיראקים, אשר העבירו אותו לשליטה ישראלית במסגרת הסכמי שביתת הנשק. בתוך זמן קצר החלה תופעת ה"הסתננויות", חדירה של חוליות ערבים משטח ירדן לשטח ישראל, לשם ביצוע מעשי גניבה, גרימת נזק לרכוש ותשתיות ופגיעה בתושבי ישראל. מטבע הדברים, עסקה המשטרה רבות במאבק בהסתננות, והנעשה בשטח זה, כמו גם מעבר לגבול הירדני, עניין מאוד את מפקדיה.

תושבי קלאנסווה מתגייסים כשוטרים-מוספים, 1949
אוסף התצלומים הלאומי

בין השאר, רשם בן-אלקנה ידיעות שהגיעו אליו מעבר לגבול:

נודע שעבדאללה אלאסעד מעטיל נהרג ב- 1.5.50, בהיותו יושב בבית קפה בטול כרם. סיבת הרצחו: עבדאללה אלאסעד (אבו שדד), מפקד כנופיה ידוע מימי מאורעות 1936, שנאסר בדצמבר 1937 ע"י קצין המשטרה מוחי אלדין אלעסלי מטול כרם, ונדון ל-15 שנות מאסר, ברח ממאסרו והצטרף ללוחמי "אבו קאמל" מפקד גזרת "שעראוויה", (מוחמד חג' עבדול רחים), בצע רציחות רבות, וסחיטות כספים בימים ההם. המשפחות שנפגעו ע"י נטרו לו איבה וחיפשו הזדמנויות לנקום בו. בזמן האחרון עבד הנ"ל כקצין אזורי במשטרה החשאית, ותוך פעולותיו פגע בעבדול חלים אלג'ובאלי מטול כרם, שהכין 5 מגמליו כדרכם להבריח טבק לאזור הישראלי. אומרים שעבדול חלים אלג'באלי חפש הזדמנות לנקום בו, וסידר את הרצחו ע"י עבדאללה חג' עבד עטיל, שגם לו חשבונות דמים עם עבדאללה אלאסעד. גם עבדול חלים אלג'באלי, וגם הרוצח נאסרו ע"י משטרת טול כרם, יש לציין שעובדת הריגתו של אבו שדאד גרמה ל"פסאד" בעתיל, ותגרום כנראה לשפיכת דמים נוספת.

מיהו אותו עבדאללה אלאסעד ומה הידיעה הזו עושה בדוח של בן אלקנה?

בין השנים 1939-1936 התחולל בארץ "המרד הערבי הגדול" ("מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט" בפי היישוב). במהלך המרד נהרגו למעלה מ-400 יהודים, כ-200 בריטים וכ-4,000 ערבים. מספר קהילות יהודיות או יישובים קטנים נחרבו, גלו או פונו, בעיקר באזורי ספר ובערים עתיקות, בעקבות ההתקפות עליהן, ובהן משמר הכרמל, חוות משמר הכרמל, עין זיתים, פקיעין, רוחמה, שכונת שמעון הצדיק, חברון, כפר השילוח, ביפו ובשכונות סביבה.

המרד כלל בעיקרו פעולות טרור מצד קבוצות חמושות של ערבים, שכונו "כנופיות", נגד מוסדות המנדט הבריטי, ששלט בארץ ישראל ונגד יהודים. אלה כללו: התקפות על כוחות הביטחון הבריטיים ועל מוסדות השלטון, נציגיו ונכסיו; התקפות על תושבים יהודים, יישובים יהודיים ורכושם; וכן מעשי טרור נגד ערבים, בעיקר אלה שהתנגדו למנהיגי המרד. לצד פעולות הטרור נערכו הפגנות, נערכה שביתה רחבת היקף בניסיון לפגוע במשק היהודי, כמו גם פעולות מרי אזרחי, כדוגמת סרבנות מסים.

עבדאללה אלאסעד, בתמונה שצולמה בעת מעצרו כפושע פלילי, בתחילת שנות השלושים

עבדאללה אלאסעד מהכפר עתיל, שכונה "אבו-שדאד", היה אחד מראשי הכנופיות במרד הערבי הגדול. על פי הערכות בכנופייתו של אבו-שדאד היו כ-140 אנשים.

בנעוריו למד אלאסעד קרוא וכתוב בבית הספר הכפרי, עבד כפועל בפרדסי חדרה ומכר מדי פעם נשק לא חוקי. לאחר שאסף מספר אנשים לכנופייתו החל לערוך פשיטות על עוברי הדרך. לאחר הלשנה נתפס על ידי הבריטים ונידון ל- 15 שנות מאסר. בזמן העברתו לכלא עכו הצליח לברוח מהרכבת.

אבו-שדאד ,שהיה ידוע באכזריותו, הטיל את חיתתו על אנשי הסביבה, הרג את הוריו ואחיו של האיש שהלשין עליו, פעל כנגד אנשי הבולשת והמודיעין הצבאי וסחט כספים ביפו. לאחר דיכוי המרד הערבי עזב את הארץ לסוריה. בשנת 1945 חזר לארץ ישראל ובשנת 1948 השתתף בקרבות מלחמת העצמאות.

עבדאללה אלאסעד במדי מפקד כנופיה בתקופת המרד הערבי

על פי הידיעה, שהביא בן-אלקנה, המשיך עבדאללה במעשיו גם לאחר מלחמת העצמאות וקנה לעצמו אויבים מקרב בני עמו. הידיעה מתארת את פעילותו במסגרת שירות המודיעין הירדני, ומציינת שאחד מהאנשים, שנגדם פעל אבו-שדאד, ארגן את מותו כנקמה על מעשיו. וכך באמצעות ידיעה קטנה, אנחנו למדים על סופו של פורע גדול…

(הערה חשובה: עפ"י סרטון שהועלה בערוץ יוטיוב פלסטיני, אבו-שדאד לא נהרג בשנת 1950, אלא מת מוות טבעי בשנת 1964)

דבר המחבר:

לפני כחודשיים נכנסתי לתפקידי כממונה על חשיפת המסמכים הארכיוניים של משטרת ישראל בארכיון המדינה. במסגרת עבודתי, אני בוחן מסמכים רבים, שעניינם פעילות המשטרה מאז הקמת המדינה ועד ימינו אנו.

במדור זה אביא מפעם לפעם מסמכים מעניינים במיוחד, אשר שופכים אור על פרקים מיוחדים בתולדות המדינה בכלל ומשטרת ישראל בפרט. אם אתם חוקרים, המתעניינים בהיסטוריה של מדינת ישראל ומעוניינים לעיין במסמכי המשטרה, אשמח לסייע לכם.

שלכם, שחר לוי